מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק קיג · פסוק ט
מושיבי. הוא מושיב את העקרה בבית כי בעודה עקרה שבתה הבית מעט פעם בחוץ פעם ברחובות להפג צערה וה׳ בהשגחתו פותח רחמה ותלד ותשב בבית ותהיה א״כ אם הבנים שמחה בהיותה יושבת בביתה עם בניה:
הללויה. בעבור כל זה הללו את יה: