אור ברסלב

מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר

פרק קיג

פרק קיב

פסוק א

הללויה. וחזר ופי׳‎ הללו עבדי ה׳‎ אבל לרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי:

פסוק ב

יהי. ר״‎ל אמרו בהלול יהי שם וכו׳‎:

פסוק ג

ממזרח. מפי היושבים במזרח וכו׳‎ מפי כולם מהולל שם ה׳‎:

פסוק ד

כבודו. משכן כבוד שכינתו הוא על השמים:

פסוק ה

מי כה׳‎. מי עניו כמוהו כי אף אם אמנם הוא מגביה א״‎ע לשבת מעל השמים:

פסוק ו

המשפילי. הוא משפיל עיניו להשגיח על כל הנעשה בשמים ובארץ כי למול רוממתו אף השמים תחשב לאין:

פסוק ז

מקימי. בהשגחתו מקים את הדל מן העפר:

מאשפות. כפל הדבר במ״‎ש:

פסוק ח

להושיבי. ועוד מרבה כבודם עד כי ישבו עם נדיבים וחזר ופירש עם נדיבי עמו והמה המעולים שבנדיבים:

פסוק ט

מושיבי. הוא מושיב את העקרה בבית כי בעודה עקרה שבתה הבית מעט פעם בחוץ פעם ברחובות להפג צערה וה׳‎ בהשגחתו פותח רחמה ותלד ותשב בבית ותהיה א״‎כ אם הבנים שמחה בהיותה יושבת בביתה עם בניה:

הללויה. בעבור כל זה הללו את יה:

תוכן העניינים

מצודת דוד על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה