מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק פו
פסוק א
הטה. לשמוע תפלתי וענני:
כי עני. אני מוכנע כעני:
פסוק ב
כי חסיד אני. וזהו במה ששומע חרפתו ובידו לנקום נקם ומעביר על מדותיו:
הושע וגו׳. מקרא מסורס והוא כמו אתה אלהי הושע עבדך הבוטח עליך:
פסוק ד
נפשי אשא. אני נושא נפשי להטעין עליך ולהשען בך:
פסוק ז
כי תענני. בטוח אני שתענה לי:
פסוק ח
באלהים. הם שרי מעלה:
ואין כמעשיך. אין בעולם מעשה נפלא כמעשיך:
פסוק ט
יבואו וגו׳. כי לעתיד יאמינו הכל בה׳:
פסוק י
כי גדול. אז ידע אשר אתה גדול ועושה נפלאות לבדך:
פסוק יא
אהלך. למען אלך גם אני באמתך ר״ל ללכת באמתך כמוך:
יחד לבבי. עשה לי לב אחד ומחשבה אחת ליראה את שמך ולא אהיה תלוי ומסופק:
פסוק יג
גדול עלי. הגדלת עמי חסד:
משאול תחתיה. הוא הגיהנם וזהו במה שבשרו ע״י נתן הנביא שנמחל לו העון דבת שבע:
פסוק יד
ולא שמוך. לא שמו יראת אלהים נגד פניהם:
פסוק טז
לבן אמתך. ר״ל אני מוכנע כבן אמה יליד בית:
פסוק יז
אות לטובה. סימן להודיע לכל שחפץ אתה בטובתי:
ויבושו. בראותם כי אתה עמדי:
כי אתה וגו׳. ר״ל הלא מעולם עזרתני ונחמתני ע״י נתן הנביא בכפרת מחילת העון דבת שבע לזה שאלתי עשה לי גם אות לטובה להודיע לכל: