מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק נב
פסוק א
משכיל. בו ישכל את העם להזהיר מלשון הרע:
פסוק ג
הגבור. אתה דואג הגבור בתורה מה תשתבח עצמך בהרע שעשית לי בחושבך שמעתה הכל ימנעו מלתת לי צידה ואהיה נלכד ביד שאול:
חסד. וכי לא ידעת שחסד אל הוא בכל עת וימצאו לי מרחמים:
פסוק ד
תחשוב לשונך. לפי שהלשון תגלה מחשבת הלב אמר תחשוב לשונך:
עשה רמיה. שחותך הבשר עם השער וכן אתה כי משנאתך האבדת לכהני נוב:
פסוק ה
מטוב. מלעשות טוב:
שקר. מוסב על מלת אהבת לומר אהבת לדבר שקר מלדבר צדק שהוא דבר המתקיים לעולם:
פסוק ו
דברי בלע. הם לשון הרע הנאמר בבליעה ובחשאי:
פסוק ז
גם אל. כמו שעל ידך נתץ שאול כהני נוב כן גם אותך יתצך האל:
מאהל. מביתך:
ושרשך מארץ חיים. ועד עולם מבלי חזרה:
פסוק ח
וייראו. יוסיפו יראת ה׳:
ועליו. על דואג ילעגו:
פסוק ט
הנה הגבר. יאמרו בלעגם הנה זה הגבר אשר לא שם את אלהים חזקו ובטחונו ראו מה עלתה בו:
יעוז בהותו. היה מחזק עצמו במה שדבר הוות על כהני נוב כי בזה מצא חן בעיני שאול:
פסוק י
ואני. אבל אני אהיה נשרש בבית אלהים כזית רענן כי אני בטחתי בחסד אלהים עולם ועד ואינני כדואג:
פסוק יא
עשית. כאשר שאלתי:
ואקוה שמך. אשר תעשה עמדי עוד חסד כי הלא טוב אתה נגד חסידיך ולזה אקוה אשר גם תטיב לי בחסדך: