מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק מח
פסוק ב
בעיר אלהינו. ר״ל כשתשרה שכינתו בירושלים הר קדשו אז הוא גדול ומהולל בפי כל:
פסוק ג
יפה נוף. מחוז יפה ומשוש לכל הארץ הוא הר ציון העומד בצפון ירושלים והיא קרית מלך רב וגדול הוא דוד וכה״א קרית חנה דוד (ישעיהו כ״ט:א׳):
פסוק ד
אלהים. כשאלהים שוכן בארמנותיה אז נודע לכל שהוא לה למשגב:
פסוק ה
המלכים נועדו. המלכים אשר עשו יום מיועד ויעברו אז לבא על ירושלים למלחמה:
פסוק ו
המה ראו. והמה כאשר ראו שאלהים בארמנותיה כן תמהו וכו׳:
פסוק ז
שם. בירושלים:
פסוק ח
ברוח קדים. אשר היא העזה שברוחות בה תשבר את האניות של חיל הבאים דרך ים תרשיש:
פסוק ט
כאשר שמענו. את הדברים מפי הנביאים כן ראינו אותם בעיר ה׳ שהוא אלהינו:
יכוננה. את ירושלים יכונן להיות עומדת על כנה ובסיסה עד עולם ועד:
פסוק י
דמינו. אתה אלהים הן הוחלנו מאז אל חסדך אשר תראה בקרב היכלך:
פסוק יא
כשמך. כמו ששמך מורה שאתה מושל בכל כן מהראוי להלל אותך בזה על קצות הארץ:
צדק. עם כי היכולת בידך לא תבוא בשטף אף כ״א בצדק:
פסוק יב
למען משפטיך. אשר תעשה בחיל גוג:
פסוק יג
סובו ציון. וראו תפארתה:
ספרו מגדליה. ותראו כי רבים המה:
פסוק יד
שיתו. שימו לבבכם לבנין החיל ליפותה ולחזקה:
פסגו. הגביהו וחזקו הארמנות:
למען תספרו. מגודל יופי הבנין הנעשה בעזר אלוה:
פסוק טו
כי זה אלהים. העושה לנו כל זאת הוא אלהינו עד עולם ובדרך זה ינהגנו עולמית: