אור ברסלב

מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר

פרק מז

פרק מו

פסוק ב

תקעו כף. לשמוח בעת מלוך ה׳‎ על כל הארץ:

פסוק ג

כי ה׳‎ וגו׳‎. כי אז ידעו שה׳‎ עליון נורא וכו׳‎ ר״‎ל שהוא עליון על הכל ונורא עליהם:

פסוק ה

יבחר לנו. ר״‎ל יחזיר לנו את נחלתינו ויבחר אותה לנו לשבת בה כמאז:

את גאון יעקב. זה בה״‎מ אשר אהוב הוא לעולם:

פסוק ו

עלה. אז יתעלה ויתרומם אלהים בתרועה כי יתקעו על הקרבנות:

ה׳‎ בקול שופר. מוסב על עלה לומר עלה ה׳‎ בקול שופר וכפל הדבר במ״‎ש:

פסוק ז

זמרו אלהים. זמרו לאלהים:

זמרו. כפל הדבר להתמדתו:

פסוק ח

זמרו משכיל. זמרו זמר העשוי בהשכל:

פסוק ט

על כסא קדשו. להראות ממשלתו על כל:

פסוק י

נדיבי עמים. הנדיבים שבכל העמים יהיו נאספים לא״‎י וחוזר ומפרש שהם עם אלהי אברהם:

מגיני ארץ. הם השרים שהם למגן ולחוזק לתשושי כח ור״‎ל כל שרי העמים המה לאלהים ובידו להוציא את ישראל מתחת ידיהם ולהביאם אל ארצם:

מאוד נעלה. הוא מאוד מעולה ומרומם וכל אשר יחפוץ יעשה:

תוכן העניינים

מצודת דוד על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה