מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק מו
פסוק ב
עזרה בצרות. הוא לנו לעזרה בעת צרה ומצוי לנו מאד בכל קראינו אליו:
פסוק ג
בהמיר ארץ. כשתחלף הארץ מהשקט לרעד וכאשר ינועו ההרים ליפול בעומק הים והוא משל על מפלת גוג:
פסוק ד
יהמו. מי הים יהמו ברוב גליו ויגרשו רפש וטיט וההרים ירעשו לעולם בגאות ה׳ ומכל זה לא נירא:
פסוק ה
נהר פלגיו. פלגי הנהר היוצא מבה״מ כמ״ש והנה מים יוצאים (יחזקאל מ״ז) המים ההם ישמחו יושבי עיר אלהים שהוא מקום קדוש אשר שם משכני עליון:
פסוק ו
אלהים בקרבה. ה׳ ישכון בקרב ירושלים לכן לא תמוט כי יעזור בה בעת שהבוקר יפנה לבוא רצה לומר בזמן הגאולה:
פסוק ז
המו. יהמו מכאב לב והממלכות מטו לפול כי ה׳ שאג בקול ותמס הארץ ואמר בל׳ עבר כדרך הנבואה במקומות רבות:
פסוק ח
ה׳ צבאות. לפי שה׳ יהיה עמנו ואלהי יעקב הוא לנו למשגב עד עולם ולא יחריד אוהביו:
פסוק ט
לכו. אתה גוג וחבירך אשר אתך לכו וראו מפעלות ה׳ אשר יעשה שממה בארץ:
פסוק י
עד קצה הארץ. כי בכל העולם לא יהיה עוד מלחמה כי כולם יעבדו לה׳:
קשת ישבר. כי לא יצטרכו עוד לכלי מלחמה:
עגלות. העשויות לצורך המלחמה:
פסוק יא
הרפו. הרפו ידכם מלהחזיק במלחמה ודעו שאנכי אלהים והכל שלי ובידי ליתנה למי שארצה:
ארום. אני רם ומושל בכל הגוים ואני רם ומושל בארץ ליתנה למי שישר בעיני:
פסוק יב
ה׳ צבאות. אז יהיה ה׳ עמנו ואלהי יעקב יהיה לנו למשגב עד עולם: