מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק לו
פסוק ב
נאם פשע וגו׳. ר״ל חושב אני בקרב לבי שהיצה״ר מסית ואומר לרשע אין מי בעולם שיהיה פחד אלהים לנגד עיניו כי אין המקום משגיח בעולם השפל ולזה עשה מה שלבך חפץ:
פסוק ג
כי החליק. כי בפתויו מחליק ומיפה לו הדבר הזה בעיניו וכל כוונתו למצוא בו עון להשניאו בעיני המקום כי אינו דורש שלום אליו:
פסוק ד
דברי פיו. והרשע ניסת לו ובפיו ידבר און ומרמה ומונע עצמו להשכיל בדבר ולחקור על האמת ולהטיב דרכו:
פסוק ה
על משכבו. בעת אשר יפנה מן הטרדות:
יתיצב. עם כי מתחלה הוא נצב בדרך ובהנהגה אשר איננה טובה ולא פקד עדיין לעשות הרע אבל סוף הדבר אשר לא ימאס אף ברע כי כן דרך הניסת ליצר הרע:
פסוק ו
בהשמים. אבל האמת שחסדי ה׳ הוא גם בעולם השפל מן הארץ עד השמים ובכל ישגיח:
אמונתך. האמנת תשלום גמול:
פסוק ז
צדקתך. הצדקות שאתה עושה להצדיקים גבהו ורמו כהררי אל:
משפטיך. המשפטים שאתה עושה להרשעים רבו כמו תהום רבה ובכל תשגיח לשלם כפי הגמול:
אדם ובהמה. אתה ה׳ תושיע האדם ואף הבהמה כי על הכל תשגיח:
פסוק ח
מה יקר. מה מאד יקר וחשוב החסד שאתה עושה:
יחסיון. כי בחסדך תהיה להם למחסה:
פסוק ט
ירויון. ישבעו מהטוב הבא להם מן השמים:
ונחל. ומימי נחל היוצא מהעדן תשקה אותם והוא מדרך משל לרוב השפע:
פסוק י
כי עמך. בידך היא מקור החיים לתת לטוב בעיניך:
באורך. בהאורה הבא ממך בה לבד נראה הארה ר״ל מיוחדת וטובה היא מכל אור:
פסוק יא
ליודעיך. להיודעים אותך להאמין בך:
פסוק יב
אל תבואני. אל תבוא אלי רגל אנשי גאוה להצר לי והרשעים לא ינדדו אותי ממקומי ביד חזקה:
פסוק יג
שם נפלו. מקום אשר יבואו להצר לי שם נפלו ויהיו דחויים מבלי קום: