אור ברסלב

מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר

פרק לה

פרק לד

פסוק א

את יריבי. עם המריבים עמדי תריב אתה בעבורי:

פסוק ב

החזק. אחוז בידך מגן וגו׳‎ והוא דרך משל מלשון הנוהג באדם:

פסוק ג

וסגור. התיצב בדרך וסגור לקראתם לבל ירדפו אחרי:

פסוק ד

יבושו. כאשר לא יוכלו לי:

פסוק ה

יהיו כמץ. יהיו נעים ונדים ממקום למקום כמוץ הנד מפני הרוח:

פסוק ו

יהי דרכם חושך. לבל יראו להשמר ויהי דרכם חלק וימעדו רגלם בעת ינוסו כשירדפם המלאך והוא משל לומר שיהיו נלכדים בצרות ולא יוכלו להנצל:

פסוק ז

חנם. על לא חמס בכפי:

לנפשי. כמו לגופי וכן ברזל באה נפשו (לקמן ק״‎ה):

פסוק ח

תבואהו. תבוא עליו חשך שלא ידע להזהר:

אשר טמן. כי הן הדרך להטמין ולכסות הרשת לבל יהא נראה להשמר ממנו:

תלכדו. את הפורש אותה:

בשואה. בעבור החושך הבא עליו לא יראוהו ויפול בה:

פסוק ט

בה׳‎. בעזרת ה׳‎:

פסוק י

מי כמוך. מי מושיע כמוך:

מחזק ממנו. מן האויב החזק ממנו:

מגוזלו. ממי שרוצה לגזלו:

פסוק יא

יקומון. עדי רשע קמים להעיד בי ושואלים ומבקשים ממני להחזיר דבר אשר לא ידעתי מעולם ולא בא לידי:

פסוק יב

תחת. במקום הטובה שעשיתי להם:

שכול לנפשי. חפצים להביא עלי את המיתה:

פסוק יג

בחלותם. כשהיו חולים היה לבושי שק והייתי מענה נפשי בצום בעבורם ותפלתי. ר״‎ל פן יאמרו שכ״‎ז היה למען יכבד עוד החולי עליהם לזה אמר ותפלתי מה שהתפללתי עליהם תשוב אל חיקי ויקויים בי:

פסוק יד

כרע. התהלכתי כפוף ומעונה כאלו יהיו רעי ואחי:

כאבל אם. כאם המתאבלת על בנה כי הלכתי בקדרות שחוח:

פסוק טו

ובצלעי. ר״‎ל בחליי כי אז ילאה האדם לעמוד על רגליו ביושר כ״‎א כחגר ופסח נכים. אף המוכים ברגליהם נאספו עלי ור״‎ל כולם נאספו איש לא נעדר:

ולא ידעתי. על מה נאספו הלא לא הרעותי אחד מהם:

קרעו. והמה פותחים פיהם בשחוק ואינם יכולים להתאפק ולשתוק מן השחוק:

פסוק טז

בחנפי. המה יתחברו עם החנפים הלועגים ומתלוצצים בבני אדם ובעבור מתן החררה שמקבלים ממי שרוצה בזה וכל אחד מהם חרק עלי שניו דרך כעס וקצף:

פסוק יז

כמה תראה. עד מתי תראה בעניי ולא תושיע:

השיבה. הצל נפשי מחשכת הצרות אשר יביאו עלי:

פסוק יח

אודך. ואז אודך בקהל רב:

פסוק יט

אויבי שקר. אויבים לי בחנם:

יקרצו עין. מלת אל משמשת בשתים כאלו אמר אל יקרצו עין בדרך לעג:

פסוק כ

כי לא שלום ידברו. כל דבריהם בריב ומצה:

ועל רגעי ארץ. על הנסתרים מפניהם בבקעי ארץ יחשבו מרמה:

פסוק כא

וירחיבו. בשחוק רב:

ראתה עינינו. מה שחפצנו לראות:

פסוק כב

ראיתה. הלא ראיתה שמחתם עלי אל תשתוק להם מלקחת מהם נקמתי:

פסוק כג

למשפטי. לעשות משפטי ולריב ריבי:

פסוק כד

כצדקך. כפי מדת צדקך ולא כמעשי:

פסוק כה

האח נפשנו. שמחה נפשנו:

בלענוהו. בלענו את דוד:

פסוק כו

יחדיו. כולם יחדו וכ״‎א יראה בבושת חבירו:

שמחי רעתי. השמחים בבוא עלי הרעה:

המגדילים עלי. המתגאים ומחזיקים עצמם לגדולים למולי:

פסוק כז

חפצי צדקי. החפצים שאמצא צדקה מה׳‎:

ויאמרו תמיד. בכל עת יאמרו יגדל כבוד ה׳‎ החפץ בשלום עבדו:

פסוק כח

צדקך. הצדקה שעשית לי:

כל היום. אספר תהלתך:

תוכן העניינים

מצודת דוד על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה