אור ברסלב

מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר

פרק לד

פרק לג

פסוק א

בשנותו. בעת ששינה את דברו לדבר מבלי חכמה:

לפני אבימלך. שהיה ירא ממנו לבל יכנו נפש כמ״‎ש (בש״‎א) ולזה דבר הוללות וסכלות לחשוב שאין הוא דוד:

ויגרשהו. ועי״‎ז צוה אבימלך לגרשו והלך לדרכו וניצול מידו:

פסוק ג

בה׳‎. בתשועת ה׳‎ תתהלל נפשי וכאשר ישמעו ענוים ישועתי ישמחו גם המה:

פסוק ד

גדלו. ספרו גדולתו עמי:

יחדו. ואני אתם:

פסוק ו

הביטו אליו. לבטוח בו:

ונהרו. ויבוא אליכם הארה ותשועה:

אל יחפרו. כי השואל מה ואין נותנים לו יחפר ויכלם:

פסוק ז

זה עני קרא. כשזה הקורא הוא עני מוכנע אז ה׳‎ שומעו:

פסוק ח

ויחלצם. יוציאם בשליחותו של מקום:

פסוק יא

כפירים. ר״‎ל גדולים ועשירים:

פסוק יג

החפץ חיים. חיי עוה״‎ב:

אוהב ימים. ר״‎ל אוהב ימי העולם להרבות במעש״‎ט לראות בטוב האמיתי בעוה״‎ב:

פסוק טו

בקש שלום. בקשתך יהיה לעשות שלום בין איש לאחיו:

ורדפהו. ר״‎ל מאד תהיה מחזר אחר השלום:

פסוק יח

צעקו וה׳‎. אבל כאשר יצעקו בתפלה וישובו לה׳‎ אז ישמע להם ויצילם מצרותם:

פסוק יט

לנשברי לב. המכניע עצמו ושב ממעשיו:

פסוק כ

רבות רעות. ואף אם יבוא על הצדיק רעות רבות אין תוחלתו נאבדה כי מכולם יצילנו ה׳‎:

פסוק כב

תמותת וגו׳‎. הרעה שהרשע עושה היא תמית אותו ר״‎ל העון עצמו מקטרג עליו:

פסוק כג

פודה. בגמול שכר המעש״‎ט פודהו מן הצרה:

תוכן העניינים

מצודת דוד על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה