מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק לג
פסוק א
בה׳. במהללי ה׳:
נאוה תהלה. להם נאה להלל לה׳ כי המה ישכילו מה מכבוד גדלו:
פסוק ג
היטיבו. שירו בנגון טוב ויפה בקול תרועה:
פסוק ד
כי ישר. ומהראוי א״כ לספר הלולו:
פסוק ה
מלאה הארץ. עושה חסד עם כל הבריות:
פסוק ו
צבאם. הם המלאכים והגלגלים:
פסוק ז
כונס. אוסף מי ים אוקינוס להיות כמו נד וצבור גבוה מן הארץ ולא תרד למטה כדרך המים:
נותן. כלא את התהומות באוצרות לבל יצאו לשטוף הארץ:
פסוק ט
ויהי. כאשר אמר כן היה:
ויעמוד. כן יעמוד עד עולם:
פסוק יא
לעולם תעמוד. ואין מי לבטל עצתו:
לדור ודור. תתקיים בכל ימי הדורות:
פסוק יב
אשרי הגוי. אשרי להגוי:
העם. מלת אשרי משמשת לשנים כאלו אמר אשרי העם שה׳ בחר לנחלה לו:
פסוק יג
משמים. עם שהיא בשמים מביט לראות בארץ מעשה בני אדם:
פסוק יד
ממכון. מהשמים המכון לשבתו וכפל הדבר במ״ש:
פסוק טו
היוצר. ולפי שהוא הוא היוצר לבם יחד זה כזה איש לא נעדר אף הוא מבין אל כל מעשיהם לזאת ישגיח על הכל:
פסוק טז
אין המלך. מביא ראיה שהכל בהשגחה ואמר הלא ראינו שאין המלך נושע במלחמה עם רוב החיל אשר עמו ואם היה הכל לפי הטבע היה ראוי להיות נושע בהם:
פסוק יז
שקר הסוס. מרוצת הסוס הוא שקר להביא תשועה לבעליו:
וברוב חילו. עם רוב כחו לא ימלט נפשו:
פסוק יח
עין ה׳. השגחת ה׳ הוא על יראיו אשר יקוו לחסדו:
פסוק יט
להציל. ואף אם הטבע ינגד:
ברעב. בהיות רעב בעולם:
פסוק כ
נפשנו. ולזה תחכם נפשנו אל ה׳ כי הוא מעולם עוזר לנו:
פסוק כא
כי בו. בישועתו ישמח לבנו כי בו בטחנו ודרכו להושיע להבוטחים בו:
פסוק כב
כאשר. כפי התקוה כן יהיה החסד: