מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק כא
פסוק ב
בעזך. בהעוז הניתן ממך למלך המשיח הנה ישמח בו:
ובישועתך. כפל הדבר במלות שונות:
פסוק ג
תאות לבו. מה שיתאוה בלבו תתן לו עם כי לא שאל עליו ואמר בלשון עבר כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות על כי במראה הנבואה נראה כאלו כבר היה הדבר:
וארשת. וכל שכן שבל תמנע ממנו מה שישאל בפיו:
פסוק ד
כי תקדמנו. תקדים ליתן לו ברכות טוב טרם ישאל עליו:
עטרת פז. רצה לומר כבוד הרבה:
פסוק ה
חיים שאל. ארז״ל כאשר יראה משיח בן דוד שנהרג משיח בן יוסף ישאל אז על החיים וה׳ יבטיחו עליו:
פסוק ו
בישועתך. על ידי ישועתך יתגדל כבודו:
פסוק ז
כי תשיתהו. תשים אותו לעולם לברכה כי הכל יברכו בו לומר שיהיה כמוהו תחדהו. תשמחו בשמחת ראיית פניך:
פסוק ח
כי וגו׳. בעבור שתהיה בטחונו בה׳ לזה לא ימוט:
פסוק ט
תמצא. תספיק מכת ידך לכל אויביך:
ימינך תמצא. ר״ל תשיגם ולא יוכלו להנצל:
פסוק י
תשיתמו. יתמיד בהם האש כמו בתנור:
לעת פניך. בעת כעסך אז יבלעם באפו ותאכלם האש:
פסוק יא
פרימו. בניהם:
וזרעם. כפל הדבר במלות שונות:
פסוק יב
כי נטו. על כי נטו לעשות רעה למולך כמ״ש יתיצבו וגו׳ על ה׳ ועל משיחו (לעיל ב׳):
חשבו מזמה. יחשבו מחשבות שא״א להם לעשותם:
פסוק יג
כי תשיתמו. כי בעבור זאת תשית אותם לחלק אחד שיעמדו מובדל בפאה אחת להיות למטרא לחץ:
במיתריך. בחבל הקשת תכונן החצים לירות בהם:
פסוק יד
בעוזך. כפי גודל כחך תרים עצמך להפרע מאויביך ואז נשירה וגו׳: