מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק כ
פסוק א
לדוד. המשורר אמר אותו בעבור דוד בצאתו למלחמה:
פסוק ב
ביום צרה. כאשר תלחם מול האויב:
ישגבך. יחזק אותך שם אלהי יעקב ור״ל כמו שחזק את יעקב מול לבן ועשו ולא יוכלו לו כן לא יוכלו אויביך לך:
פסוק ג
מקודש. ממקום קדשו הוא בית המקדש הוא מקום שכינה ומשם בא העזר:
ומציון וגו׳. כפל הדבר במ״ש:
פסוק ד
יזכור. יהיו זכורים לפניו המנחות אשר הבאת:
ידשנה סלה. עד עולם יקובל עולתך ברצון ותאכלם האש ויעשו דשן:
פסוק ה
כלבבך. כתאות לבבך:
ימלא. יתקיימו עצתך:
פסוק ו
בישועתך. בעבור התשועה הבאה ממך כולנו נרננה:
ובשם. בעזר אלוה נלכה בדגלים למלחמה וה׳ ימלא שאלתך כי נתגבר במלחמה:
פסוק ז
עתה ידעתי. מהנפלאות אשר נעשו עתה לדוד מהם אדע שעד הנה הושיע ה׳ למשיחו במה שלא היה נלכד ביד שאול ולא במקרה וברוב תחבולותיו היה נמלט:
יענהו. אז ענהו משמי קדשו להושיעו בגבורות התשועה הבאה מימינו:
פסוק ח
אלה ברכב. כי הלא רואים אנחנו אשר אנשי מלחמתינו הבאים למלחמה אלה באים ברוב רכב ואלה באים ברוב סוסים אשר בהם ימצא העזר במלחמה:
ואנחנו. רצה לומר הלא אתנו מעט רכב וסוסים ואך אנחנו נזכיר במלחמה שם ה׳ ומעמו נבקש העזר:
פסוק ט
המה וגו׳. הבאים ברוב רכב וסוסים כורעים ונופלים לפנינו ואנחנו קמים ומתרוממים ומתחזקים ומזה נדע שגם עד הנה הושיע ה׳ למשיחו מה שנמלט מיד שאול:
פסוק י
ה׳ הושיעה. כן הושיעה בכל עת:
ביום קראנו. בו ביום שנקרא אליך: