מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק טו
פסוק א
מי יגור. כאלו שואל אתה ה׳ מי הוא הראוי לדור באהלך וזהו בית המקדש כי אין כולם ראוים וכמ״ש מי ביקש וכו׳ רמוס חצרי (ישעי׳ א יב):
פסוק ב
הולך תמים. כאלו משיב ההולך בדרך תמים וכו׳ הוא הוא אשר יגור בה:
בלבבו. מאמת מחשבת לבו לדבר מצוה:
פסוק ג
לא נשא. לא הטיל על קרובו דבר חרפה:
פסוק ד
נבזה. אדם הנבזה הוא נמאס בעיניו ולא יחניף למי:
להרע. לענות נפשו:
פסוק ה
על נקי. להטות דין הנקי:
לא ימוט לעולם. לא ינטה לנפול כי את הטוב עשה וממילא ראוי הוא לשבת בבית המקדש כי חפץ בו ה׳: