אור ברסלב

מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר

פרק יד

פרק יג

פסוק א

אמר נבל. נבוזראדן המחריב את בית המקדש אמר בלבו אין אלהים הכל לפי המקרה:

השחיתו. הוא ועמו ואמר הכל בלשון עבר כי במראה הנבואה רואה כאלו כבר עשוי:

התעיבו עלילה. עשו מעשים תעובים ואין בהם מי שיעשה טוב:

פסוק ב

השקיף. לראות במעשה העם ההוא:

היש משכיל. למחות בדבר:

דורש. להיות דורש וחוקר את אלהים ר״‎ל לדעת שיש אלהים שופטים:

פסוק ג

הכל סר. כולם סרו מדרך הטובה:

יחדיו. כולם יחד קלקלו מעשיהם:

פסוק ד

הלא. ר״‎ל איך יאמרו אין אלהים הלא יש לדעת לפעלי האון שמה שאוכלים את עמי כמו שאוכל את הלחם הוא בעבור אשר עמי לא קראו לה׳‎:

פסוק ה

שם. שהרי שם בירושלים עצמה בעת בוא עליה סנחריב הלא פחדו שם פחד כי נפלו פגרים מתים וארז״‎ל שנבוכדנאצר עצמו היה עמהם והיה מאותם שנשתיירו:

כי אלהים. הפחד ההוא היה על כי ה׳‎ היה בהדור ההוא שהיה דור צדיק אבל בימי נבוכדנאצר היו רשעים ולמה לא עזרם ה׳‎ אבל אין דבר נופל במקרה:

פסוק ו

עצת עני. אתם מביישים עצת עם עני שאומר בעצתו אשר ה׳‎ מחסהו כי תכחשו לומר אין אלהים:

פסוק ז

מי יתן. הלואי שתבוא מהרה תשועת ישראל מהשוכן בציון:

בשוב. בעת אשר ישקיט ה׳‎ את בני השבים ר״‎ל שיהיה ניכר לכל אשר ה׳‎ השקיטם:

יגל. אז ישמחו כי הצליחו בעצתם לחסות בה׳‎ ובעל כרחך יודו להם:

תוכן העניינים

מצודת דוד על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה