מצודת דוד על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר
פרק כב · פסוק ט
עלה עשן באפו. הוא ענין כעס, ואמר בלשון הנופל באדם, שעל ידי חמום הכעס, נראה כעין עשן יוצא מנחירי האף, וכן (תהלים עד א): יעשן אפך:
תאכל. את הקמים עלי:
ממנו. רצה לומר: מעמו באו הגחלים, ובערו לשרוף בשונאי: