אור ברסלב

מצודת דוד על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר

פרק י

פרק ט

פסוק ב

כאשר עשה וגו׳. אמרו רבותינו ז״ל (במדבר רבה יד א): שהחסד היה שהחיה את אחיו אשר ברח אליו מאת מלך מואב, כשהמית את אביו וביתו אחר שהוליכם אליו מן מערת עדולם, כמו שכתוב בשמואל א (כב א):

פסוק ג

המכבד דוד וגו׳ בעיניך. וכי סבור אתה שדוד מכבד את אביך בעיניך על כי שלח לך מנחמים:

הלוא. הנה לא שלח כי אם לרגל את הארץ:

פסוק ד

בחצי. במחצית ארכם, והוא עד שתותיהם:

פסוק ה

וישלח לקראתם. לאמר להם לשבת ביריחו האמור בסוף המקרא, והפסיק לומר הסיבה למה לא באו למלך, ואמר כי היו נכלמים, ולכן שלח לקראתם:

ושבתם. לביתכם:

פסוק ח

פתח השער. מול פתח שער עירם:

פסוק ט

פני המלחמה. פני אנשי המלחמה:

פסוק יב

חזק ונתחזק. חזק אתה והעם אשר עמך, וגם אנו נתחזק:

בעד עמנו. שלא ילכו בשבי:

ובעד ערי וגו׳. שלא יכבשום האויב:

וה׳ יעשה הטוב וגו׳. רצה לומר: ואם בכל ההתחזקות לא נועיל, יעשה ה׳ הטוב בעיניו, ונקבל באהבה:

פסוק טו

ויאספו יחד. בחשבם שברבת עם ינצחו הם:

פסוק יט

עבדי הדדעזר. רוצה לומר: הסרים למשמעתו:

תוכן העניינים

מצודת דוד על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה