אור ברסלב

מצודת דוד על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר

פרק ט

פרק ח

פסוק א

הכי יש עוד. האם יש עוד:

פסוק ב

עבד. עבד כנעני היה:

עבדך. רצה לומר: אני עבדך הוא ציבא:

פסוק ג

האפס עוד. וכי אין עוד איש לבית שאול, בתמיה, הלא בודאי יש עוד, ואעשה עמו חסד גדול ומרובה, כי כשרוצה להגדיל דבר מה, סומכו למלת אלהים, וכן (שמואל א טו): ותהי לחרדת אלהים:

עוד בן. עוד נשאר בן:

נכה רגלים. שבור ברגלו ופסח:

פסוק ו

הנה עבדך. כי חשב אשר קרא המלך לנקום בו בעבור שאול, ולזה אמר הנה עבדך מוכן לקבל כל העונש אשר תגזור:

פסוק ז

אל תירא. רצה לומר: לא קראתיך לגמול עמך רעה, כי אם לגמול עמך חסד בעבור אביך:

והשיבותי לך. אולי לקחם דוד אחרי מות איש בושת, בעבור אשתו מיכל היורשת אותו, בחשבו שלא נשאר מי היותר קרוב לנחלה:

פסוק ח

מה עבדך. מה נחשב עבדך למאומה:

פסוק י

ועבדת לו. לצרכו, תעבוד את האדמה בחרישה וקצירה:

והבאת. את התבואה תביא אל הבית:

לבן אדניך. הוא מיכה האמור למטה, שהוא בן מפיבושת אדונו:

בן אדוניך. בן יהונתן אדוניו:

פסוק יא

ומפיבושת. אף זה מדברי ציבא, שאמר אנכי אעשה כדבריך, עם היות שעד עתה היה מפיבושת אוכל על שלחני כאחד מבני המלך, ולא הצטרך לכל דבר:

פסוק יב

וכל מושב. כל היושבים והשוכנים בבית ציבא, היו עבדים וגו׳:

תוכן העניינים

מצודת דוד על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה