מצודת דוד על קהלת· רבי דוד אלטשולר
פרק ו · פסוק ה
לא ראה. הנפל הזה:
ולא ידע. מעולם לא ידע נחת הרוח שיש מדבר אחד יותר ממה שיש מדבר אחר, והואיל וכן אין לו להצטער מה שהיה חסר מן הטובה, כי מעולם לא ראה טובה ולא נתאווה לה, אבל האיש שילד מאה וגו׳ יודע הוא מהו טובה ועל שנעדרה ממנו צערו מרובה: