מצודת דוד על קהלת· רבי דוד אלטשולר
פרק ו · פסוק ד
כי בהבל בא. הנפל הזה כשבא לעולם מתחלה בא מבלי השיג תועלת, וכשהלך אל הקבר הלך בחושך, רוצה לומר לא ראוהו מי ולא ידע ממנו אחר זה לא יזכר שמו, כאלו השם נתכסה בחושך ואין מי רואהו להזכירו והוא ענין מליצה, כי באמת לא נקרא לו שם: