מצודת דוד על קהלת· רבי דוד אלטשולר
פרק ו · פסוק ג
מאה. רוצה לומר מאה בנים המשמח לב מולידם:
ורב וגו׳. בגודל ובכבוד אשר יהיו ימי שניו:
ונפשו. אבל נפשו לא שבעה מן הטובה, כי לא מילא תאותה בשום דבר:
לא היתה לו. כי חית השדה אכלוהו:
טוב ממנו. מי שאירע לו כאלה, נפל האשה טוב ממנו: