מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק סד · פסוק ו
ואין קורא. לא יש בנו מי אשר יקרא בשמך להתפלל עלינו:
מתעורר. מלת ואין משמשת בשתים לומר אין מי מתעורר להחזיק ידו בך להיות נמשך אחריך להחזיר אותנו למוטב ולשוב אליך:
כי הסתרת. כאשר הסתרת פניך ממנו בעבור מעשינו היינו נמסים בעבור עונינו כי אין מי להשיב אפך ממנו לא כמו לשעבר שהיה מי להעביר הקצף ולבטל הגזירה: