מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק סד · פסוק ה
ונהי. ועתה בהסתלקם נהיה כולנו כטמא כי אין מי להגן עלינו:
וכבגד עדים וכו׳. כל הצדקות שאנו עושים המה כבגד בלוי וסמרטוטין כי אינם מדעת שלימה רק להתיהר:
ונבל כעלה כולנו. ולכן כמשנו ותש כחנו כעלה הכמושה:
ועוננו. העונות מקטרגים עלינו ונפרעים מאתנו להיות נעים ונדים כרוח הנושא דבר ומנידו: