מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק סא
פסוק א
רוח וכו׳. רוח נבואה מה׳ היתה עלי ר״ל כל התנחומין שאני אומר לא מלבי המה כי אם בדבר ה׳:
יען. בעבור כי ה׳ משח אותי לבשר את הענוים ושלחני לעשות תחבושת לנשברי לב ר״ל לנבאות נחמה להמצטערים על איחור הגאולה:
לקרוא. לנבואת על שבויי ישראל שיצאו לחפשי:
ולאסורים. לנבאות על האסורים בגולה שיפתח מאסרם וילקחו מן הגלות:
פסוק ב
לקרוא. לבשר שיבא מה׳ שנת רצון לישראל עת נקמה מהאומות:
לנחם. נקמת האומות יהיה לתנחומין לאבלי ציון על הצער שסבלו:
פסוק ג
לשום וכו׳. לשום דבר לאבלי ציון וחוזר ומפרש מהו ואמר לתת להם פאר במקום האפר שהיו מתפלשין בו בזמן האבל:
שמן ששון. כי לפעמים מושחים בשמן לרפאות המכה לכן אמר שמן ששון העשוי להתענג:
מעטה תהלה. עטיפת שבח והלול במקום רוח כהה וחשיכה:
וקורא להם. כי אם יקרא אותם אילי הצדק כי יהיו גדולים כמעשה הצדק:
מטע ה׳. אשר ה׳ נטע אותם להתפאר בהם:
פסוק ד
ובנו חרבות עולם. יבנו הערים החרבות מימות עולם ר״ל מזמן רב:
שוממות ראשונים. הערים השוממות מימים ראשונים יקומו וכפל הדבר במ״ש:
וחדשו. יבנו מחדש הערים החרבות והשוממות מדור ראשון וכפל הדבר פעמים רבות לחוזק רב:
פסוק ה
ועמדו זרים. הכשדים הזרים יעמדו וירעו צאנכם ובני נכר יעבדו אתכם בחרישת השדה ועבודת הכרם:
פסוק ו
כהני ה׳. נשיאי המקום:
יאמר לכם. יהיה נאמר עליכם:
ובכבודם תתימרו. אתם תהיו מרוממים בהכבוד שיש עתה אל האומות כי לכם יבוא:
פסוק ז
תחת. במקום הבושת שהיה לכם יהיה לכם משנה פי שנים מהכבוד:
וכלימה. ותחת הכלימה שהיה להם בגלות ירונו וישמחו בחלקם הטוב שאתן להם:
לכן. בעבור הכלימה שהיה להם מן העכו״ם לזה יירשו בארצם ירושה כפולה ומרובה:
שמחת עולם. כי לא יגלו עוד מארצם:
פסוק ח
אוהב משפט. לכן נכון הדבר שיקבלו ישראל את הטובות האלה:
שונא גזל בעולה. אפי׳ בהבאת העולה אני שונא אם בא מגזל וכמ״ש והבאתם גזול וכו׳ הארצה אותה (מלאכי א):
פעולתם. שכר פעולתם אתן באמת:
וברית עולם. ברית המתקיים לעולם אכרות להם:
פסוק ט
ונודע בגוים זרעם. זרע ישראל יהיה ניכר בחשיבות:
וצאצאיהם. הבנים היוצאים מהם יהיו נודעים בתוך העמים וכפל הדבר במ״ש:
כל רואיהם. כל הרואה אותם יכיר בהם אשר הם זרע המבורך מה׳:
פסוק י
שוש אשיש. אז יאמר ישראל שוש אשיש בתשועת ה׳ תגל נפשי בעזר אלהי:
כי הלבישני וכו׳. ר״ל סבב אותי בישע ובצדקה כלבוש המסבב את הגוף וכמעיל המעטף את הלובשו:
כחתן. כמו החתן אשר יגדיל פארו וכמו הכלה אשר תתקשט כלי תכשיטים:
פסוק יא
כי כארץ. כמו הארץ מוציאה צמחה אחר שנרקב ונפסד הגרגיר הזרוע וכמו הגנה המצמחת הדברים הנזרעים בה אחר ההפסד כן יצמיח ה׳ לישראל צדקה והלול: