מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ס
פסוק א
קומי אורי. את ירושלים קומי והאירי כי בא לך ההארה הראויה לך והוא משל על השמחה והטובה:
וכבוד ה׳ וכו׳. ר״ל השכינה יגלה עליך ותשרה בך:
פסוק ב
יכסה ארץ. רצה לומר צרות יתרבו בעולם:
וערפל לאמים. כפל הדבר במ״ש:
יזרח ה׳. יאיר לך אור הישועה:
וכבודו וכו׳. ר״ל ישרה השכינה עליך:
פסוק ג
לאורך. ר״ל ממך ילמדו דרכי ה׳ ואתה תאיר עיניהם:
ומלכים וכו׳. כפל הדבר במ״ש:
פסוק ד
שאי. את ירושלים שאי עיניך מסביב וראי איך כל אנשיך נקבצו ובאו אליך:
על צד תאמנה. כל אחת מהן תהיה מגודלת על צד המלכים ובחיקם וכמה שכתוב והיו מלכים אומניך (לעיל מט):
פסוק ה
אז תראי. את בניך באים מכל צד ויאיר פניך מרוב השמחה:
ופחד. דרך האדם להיות נבהל וכאלו מפחד בבוא אליו טובה פתאום:
ורחב. יתרחב לבך בעבור רוב הטובה והשמחה:
כי יהפך. המון עושר העכו״ם השוכנים בפאת המערב יתהפך לבא לך חיל וכו׳. כפל הדבר במ״ש:
פסוק ו
שפעת גמלים. רבוי גמלים יביאו לך למנחה ויכסו הארץ:
בכרי מדין. גמלים בחורים הבאים ממדין ועיפה:
כולם משבא יבואו. כל בני שבא יבואו אליך וישאו עמהם זהב ולבונה למנחה לה׳ ובבואם לארצם יבשרו ויספרו תהלות ה׳:
פסוק ז
כל צאן קדר. הצאן שבארץ קדר המה מובחרים:
יקבצו לך. יאספו להביאם אליך:
אילי נביות. האילים שבנביות המה מובחרים:
ישרתונך. יהיו לך לצרכך:
יעלו וכו׳. הוא כמו הפוך יעלו על מזבחי לרצון כמו כל תשא עון (הושע י״ד:ג׳) ורבים כמוהו:
ובית תפארתי. זהו בהמ״ק:
אפאר. כי האומות יביאו שמה מנחת כסף וזהב:
פסוק ח
מי אלה. כאלו הבריות ישאלו על בני הגולה מי אלה אשר ממהרים לשוב כעפיפת הענן וכיונים הממהרים לעוף אל ארובותיהם הם חלונות השובך:
פסוק ט
איים יקוו. יושבי איי הים יאספו לבוא אלי והאניות ההולכות על ים תרשיש הם יתעוררו בראשונה להתאסף ולהביא בניך וכו׳:
כספם וכו׳. להביא מנחה לה׳:
לשם ה׳. כ״ז יהיה בעבור פרסום שם ה׳:
ולקדוש ישראל. כפל הדבר במ״ש:
כי פארך. אשר נתן לך פאר והדר וחשיבות:
פסוק י
חומותיך. חומות הערים:
ישרתונך. ישמשו אותך:
כי בקצפי. ר״ל כל הבאה עליך לא היה בדרך הטבע כי לשעבר הכיתי אותך בקצפי ולזה היית בתכלית השפלות ועתה רחמתי אותך ברצוני הטוב ולזה תמשול ממשל רב:
פסוק יא
ופתחו וכו׳. יהיו פתוחים ועומדים:
יומם וכו׳. כפל הדבר במ״ש:
חיל גוים. עושר העכו״ם:
פסוק יג
כבוד הלבנון. האילנות הנכבדים שביער הלבנון יביאו אליך והם ברוש תדהר ותאשור כולם יחדיו:
לפאר. לבנות בהם מקום מקדשי בנין מפואר:
ומקום רגלי אכבד. בית המקדש יבנה בנין מכובד ואחז במשל כאלו המקום יושב על הכסא אשר בשמים ורגליו יורדים לנוח בבה״מ כמו והשתחוו להדום רגליו (תהלים צט):
פסוק יד
שחוח. בכפיפה ובהכנעה:
על כפות רגלך. ר״ל עד סמוך לארץ:
עיר ה׳. עיר של ה׳ ציון של קדוש ישראל וכפל הדבר במ״ש:
פסוק טו
תחת. במקום שהיית עזובה ולא היה מי מתחבר עמך והיית שנואה לכולם ואין מי עובר בארצך לשאול לשלום לך:
ושמתיך. במקום זה אשים אותך להיות מושלת עד עולם ולהיות מלאה משוש בכל ימי הדורות:
פסוק טז
וינקת. הוא דרך משל לומר שתאכלי טוב האומות:
ושד וכו׳. כפל הדבר במ״ש וידעת. אז תכיר שלא במקרה בא הדבר רק הוא בעבור שאני ה׳ מושיעך ואביר יעקב הוא גאלך:
פסוק יז
תחת הנחושת. במקום הנחושת שנטלו האומות ממך אביא במקומו זהב וכו׳:
ושמתי פקודתך שלום. ר״ל תחת הפקידים שהיו נותנים עליכם לגבות המס אשים עליך שלום כי לא יבואו עוד בתגר לגבות המס כי אם יבואו לשאול בשלומך:
ונוגשיך. במקום הנוגשים את הכסף יבואו לעשות עמך צדקה:
פסוק יח
לא ישמע וכו׳. מן הצר הצורר כי לא יהיה עוד:
שוד וכו׳. כפל הדבר במ״ש וקראת. לא תקראי עוד על חומותיך ובשעריך קול מלחמה כי אם תקראי קול ישועת ה׳ ותהלתו:
פסוק יט
לא יהיה לך. ר״ל לא תהיה צריך לאור השמש להאיר לך ביום:
ולנוגה. לזריחת הירח לא תצטרך להאיר לך בלילה:
והיה לך ה׳. אבל אור השכינה יהיה לך לאור עולם ביום ובלילה:
לתפארתך. תתפארי בכבוד ה׳:
פסוק כ
לא יבא. לא ישתקע עוד שמשך וירחך לא יכניס אורו לבל יאיר לך ר״ל לא תבטל מלכותך וממשלתך:
כי ה׳ וכו׳. ר״ל הואיל ומה׳ בא הממשלה א״כ יהיה לאור עולם ולא תבוטל עוד:
ושלמו. יתמו ויגמרו ימי אבלך כי לא תתאבלי עוד:
פסוק כא
ועמך. העם הנשאר בך יהיו כולם צדיקים כי הרשעים יכלו בחבלי המשיח:
לעולם יירשו ארץ. הם ירשו הארץ לעולם ולא יגלו עוד ממנה:
נצר מטעי. הענף אשר נטעתי מעשה ידי הוא ויש מה להתפאר בו ר״ל העם אשר בחרתי אתפאר בו כי יהיו צדיקים ותמימים:
פסוק כב
הקטן. השבט הקטן יתרבה עד אלף פעמים ככה:
והצעיר. כפל הדבר במ״ש:
אני ה׳. אשר היכולת בידי לכן בבוא עת הגאולה אמהר להרבות הקטן לאלף והצעיר לגוי עצום: