מצודת דוד על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק לד · פסוק ו
חרב לה׳. החרב של ה׳ היא מלאה דם הרוגים:
הדשנה. נעשית דשן ושמן מן חלב ההרוגים ומדם כרים ועתודים ומחלב של כליות אילים והוא ענין משל על גודל האבדון:
בבצרה. היא מארץ מואב אבל לפי שהעמידה מלך לאדום כמ״ש וימלוך וכו׳ מבצרה (בראשית לו) לפיכך תלקה עמהם, או היא מלשון מבצר ויאמר על כרך גדול וכו׳: