אור ברסלב

מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר

פרק מג

פרק מב

פסוק א

את כל הדברים האלה. האמורים למעלה:

פסוק ב

אומרים. היו אומרים ולפי שארכו הדברים אמר שוב אומרים:

פסוק ג

כי ברוך וכו׳. יתכן שהיה להם תגר ומריבה עם ברוך ולכן חשדוהו בזה שהוא מסית בהם את ירמיה לנבאות להם להשאר שם למען יהיו נמסרים ביד הכשדים:

להמית וכו׳. ר״ל הקצת ימית והקצת יגלה לבבל:

פסוק ה

אשר שבו. אשר חזרו וכו׳ לגור בארץ יהודה:

פסוק ו

ואת כל הנפש. העבדים ושפחות:

ואת ירמיה וכו׳. גם אותם לקחו שלא בטובתם:

פסוק ז

כי לא שמעו וכו׳. אשר צוה להם שלא ללכת:

עד תחפנחס. היא מארץ מצרים:

פסוק ט

במלט במלבן. טמנם בחומר במקום עשיית הלבנים:

בפתח. סמוך לפתח:

פסוק י

ואמרת אליהם. אל היהודים ההם:

הנני שולח. ר״ל אעיר לבי לבוא פה:

עבדי. ר״ל עושה שליחותי:

ונטה. יטה אהלו ממעל להאבנים:

פסוק יא

אשר למות. הראוי למות ברעב ימות ברעב וכו׳:

פסוק יב

ושרפם ושבם. ר״ל אלהיהם מעץ ואלהיהם מכסף וזהב יקח בשבי:

ועטה. שלל ארץ מצרים יכרוך לקחת הכל כמו הרועה כשנוסע ממקום למקום שכורך עם בגדו כל כליו להביאם עמו ולא ישאיר מה מהם:

ויצא. נ״נ יצא משם בשלום ולא יוכלו אנשי מצרים לקחת שלהם מידו:

פסוק יג

מצבות בית שמש. המצבות שעמדו בבית אשר עבדו שם לשמש עבודת אלהות:

תוכן העניינים

מצודת דוד על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה