אור ברסלב

מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר

פרק מב

פרק מא

פסוק ב

תפל נא. בקשו ממנו להתפלל בעדם אל ה׳:

כאשר עיניך ראות אותנו. שאנחנו מתי מספר:

פסוק ג

ויגד לנו. ר״ל התפלה תהיה שיגיד לנו את הדרך וכו׳ אם ללכת למצרים או להשאר כאן:

ואת הדבר וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

פסוק ד

שמעתי. קבלתי אמריכם והנני מתפלל:

אתכם. ר״ל על שאלתכם:

לא אמנע. מבלי להגידה:

דבר. שום דבר:

פסוק ה

והמה. השרים והעם:

לעד אמת ונאמן. ר״ל המקום יהיה בנו לעד אמת שקבלנו על עצמנו לעשות כפי שתאמר לנו בשמו ויהיה נאמן עלינו להפרע מאתנו אם לא ככל הדבר וכו׳ כן נעשה:

פסוק ו

אם טוב. בין שיהיה הדבר טוב בעינינו בין שיהיה רע בעינינו נשמע בקול ה׳:

למען. בעבור זה ייטב לנו כאשר נשמע בקולו:

פסוק ז

ויהי מקץ. מעת ששאלו ממנו לחלות פני ה׳:

פסוק י

ובניתי אתכם. ר״ל יפרו וירבו בה ולא יגלו עוד ממנה:

ונטעתי. הוא כפל ענין במ״ש:

כי נחמתי. חשבתי מחשבה אחרת על הרעה שעשיתי להם כי לא אוסיף עוד להרע להם:

פסוק יא

אשר אתם יראים מפניו. ר״ל הדבר אשר אתם יראים מפניו והוא מהריגת גדליה כמ״ש למעלה:

ממנו. מן הדבר ההוא לא תיראו כי נ״נ לא ירע עמכם בעבור זה:

ולהציל אתכם. לבל יוכל להרע עמכם:

פסוק יב

ואתן. ועוד אתן אתכם לרחמים לפניו וירחם אתכם:

והשיב אתכם. ר״ל הגולה מעמכם לבבל ישיבם מרצונו אל ארצם:

פסוק יג

לבלתי שמוע. ר״ל ואם גם עתה אחר ששמעתם דבר ה׳ לא תשבו פה ותמאנו לשמוע דבר ה׳:

פסוק יד

לאמר. כי תאמרו נבא למצרים אשר שם לא נראה מלחמה כי בהיותכם פה תפחדו ממלחמת הכשדים:

וקול שופר. הדרך לתקוע במלחמה בשופרות:

לא נרעב. לא כמו בכאן שהרעב מתמיד:

ושם נשב. ולא נהיה גולים משם:

פסוק טו

ועתה. הואיל וכן תאמרו לכן שמעו וכו׳:

שום תשימון. אם תחשובו לבוא שמה מדעת ומרצון:

ובאתם. ר״ל וכן תעשו בפועל לבא שמה ולגור בה:

פסוק טז

אשר אתם יראים. הוא חרב הכשדים:

שם ידבק אחריכם. יהיה דבוק בכם ללכת אחריכם שם ולתוספת ביאור אמר מצרים:

ושם תמותו. בחרב וברעב:

פסוק יז

ויהיו כל האנשים. כל החפצים ללכת שמה כולם ימותו איש לא נעדר ולא ישאר שארית מה לפי גודל הרעה שאביא עליהם:

פסוק יח

כאשר נתך. כמו שנשפך אפי וכו׳:

לאלה. כולם יאמרו בשבועתם אם עשיתי כזאת אהיה כמו אלה הבאים למצרים:

ולשמה. כולם יתמהו על גודל מפלתכם:

ולקללה. המקלל את מי יתלה הקללה בכם לומר שיהיה מקולל כמותכם:

ולחרפה. כולם יחרפו אתכם:

ולא תראו. כאשר תלכו מפה לא תשובו עוד לראות את המקום הזה:

פסוק יט

דבר וכו׳. אמר שוב להתרות בהם:

ידוע תדעו. בבוא עליכם הצרה תדעו שאני התריתי בכם היום ואמרתי שכן יהיה:

פסוק כ

כי התעיתם. בדברו עמהם ראה בפניהם שלא היו חפצים להשאר במקומם ולכן אמר באמת עשיתם טעות גדול בנפשותיכם אשר אתם שלחתם אותי וכו׳ כי אילו לא שלחתם הייתם שוגגין ועכשיו אתם מזידין:

פסוק כא

ולכל. ר״ל וכמו שלא שמעתם מאז לכל אשר שלחני אליכם:

פסוק כב

ועתה וכו׳. חזר להתרות בהם שוב למען ידעו בבוא הרעה:

תוכן העניינים

מצודת דוד על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה