מצודת דוד על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק טז · פסוק ד
ממותי תחלואים. ממיתת תחלואי רעב ימותו כמ״ש ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב (לעיל יד):
לא יספדו. כי יהיו טרודים בצרתם:
ולא יקברו. כי ירבו מאד ולא יספיקו לקברם ויהיו מושלכים על פני האדמה כזבל:
למאכל וכו׳. הואיל ולא יקברו:
ולבהמת הארץ. ר״ל לחית הארץ כי חיה בכלל בהמה: