מצודת דוד על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק טז · פסוק ח
ואעבור. ואז עברתי עליך וראיתי שכבר את בעת הראוי להראות לך אהבה וידידות ר״ל לקחת אותך לאשה:
ואפרוש. ופרשתי עליך כנף בגדי לחסות בצילי והוא ענין נשואין וכן ופרשת כנפיך (רות ג׳):
ואכסה ערותך. לבל תהיה ערומה בגלוי ערוה:
ואשבע לך. שלא אבגוד בך:
ואבוא. כרתי עמך ברית על זאת:
ותהיי לי. ר״ל והנה כן היה כי היית לי לאשה ר״ל בעת בוא זמן הגאולה לקחתיך ממצריך לחסות בצילי ועשיתי עמך נפלאות כאלו היית ראויה להם ונתתי לך התורה ונשבעתי לך וכרתי עמך ברית להיות לי לעם וכן היית עמי: