מצודת דוד על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק טז · פסוק ז
רבבה. החומל הזה הבטיחם שתהיה לרבבה להרבות בנים ובנות כצמח השדה ר״ל המקום הפרם והרבם במצרים כמ״ש ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד (שמות א׳:ז׳):
ותרבי. בהיותך ע״פ השדה היית מגודלת ומאומנת ותגדלי בקומה ובאת לזמן הראוי להתקשט בקשוטים יפים הם ימי הנערות:
שדים נכונו. השדים שלך היו גדולים כל צרכן ושער במקום בית הערוה היה מצמיח והם סימני נערות:
ואת ערום ועריה. ועוד היית ערומה מבלי כסות כעת שנולדה ר״ל שהיו מרובים באוכלוסין וגדולים בכח ובא זמן הגאולה אבל היו ערומים מבלי זכות ומע״ט: