מצודת דוד על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק ז · פסוק יט
לנדה. לרחוק ולתעוב:
כספם וגו׳. ר״ל למה ישליכו כספם ויתעבו זהבם לפי שלא יוכלו להציל את נפשם ביום בוא עברת ה׳ כי האויב לא יקח כסף וזהב לפדיון נפש:
נפשם לא ישבעו. רצה לומר לא ימצאו לחם לקנות בהם להשביע הנפש ולמלאות המעים:
כי מכשול. כי המכשול הרע הזה היה בעוונם ולא על חנם: