אור ברסלב

מצודת דוד על יונה· רבי דוד אלטשולר

פרק ג

פרק ב

פסוק א

שנית. בדבר השליחות אל נינוה:

פסוק ב

אשר אנכי דובר אליך. והוא מה שקרא ואמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת ולא הוצרך לפרש כי מאיליו יובן:

פסוק ג

מהלך. כשיעור הליכת שלשה ימים:

פסוק ד

ויחל. כשהתחיל לבוא בעיר מהלך יום קרא ואמר הנה יש עוד זמן ארבעים יום ואח״ז תהיה נינוה נהפכת ר״ל כמהפכת סדום ועמורה מיש לאין:

פסוק ה

באלהים. ר״ל בדבר האמור בשם האלהים:

ויקראו צום. הכריזו יום צום:

פסוק ו

ויגע הדבר. השמועה הגיעה לאזני המלך וקם מכסאו לשבת על הארץ והעביר מעליו לבוש מלכות:

פסוק ז

ויזעק. צוה להכריז בקול זעקה לאמר מעצת המלך ומעצת גדולי המלכות נגזר לאמר האדם והבהמה וגו׳ ובעבור עגמת נפש ציוו למנוע מאכל מבהמות למען יכנע לב האנשים:

אל ירעו. מוסב על הבהמה:

פסוק ח

ויתכסו. גם זה מן הכרוז שצוה שכולם יתכסו בשקים להראות הכנעה מרובה ושהאנשים יקראו אל אלהים בכל לב וכל אחד ישוב מדרכו הרעה ומן החמס אשר עשו בכפיהם:

פסוק ט

מי יודע. גם זה מן הכרוז שאמר מי היודע דרכי התשובה ישוב לה׳ ואז ינחם האלהים וישוב מחרון אפו ולא נהיו נאבדים מן העולם:

פסוק י

כי שבו. כי כן עשו כדבר המלך ועם כי לא נזכר:

וינחם. נתחרט על הגזרה:

תוכן העניינים

מצודת דוד על יונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה