מצודת דוד על יונה· רבי דוד אלטשולר
פרק ב · פסוק ז
לקצבי הרים. לאחרית ההרים התקועים בים והוא קרקעית הים:
ירדתי. בהיותי במעי הדגה:
הארץ בריחיה. רצה לומר חשבתי שהארץ הבריח׳ בריחיה כנגדי עד עולם כי לא אשוב אלי׳ כאילו סגרה את עצמה בבריחים:
ותעל. אבל הואיל וקיימתני כל הימים הללו אקוה שתעל חיי משחת הקבר הוא בטן הדגה: