מצודת דוד על דברי הימים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק יד
פסוק ב
הנכר. של אלהי הנכר:
והבמות. הבתים שבהם המזבחות קרוים גם הם בשם במות:
המצבות. העשויות מאבן אחת:
פסוק ד
החמנים. הצורות העשויות לעבודת החמה:
פסוק ה
ערי מצורה. ערי מבצר:
כי שקטה. והיה לו פנאי לבנותם:
פסוק ו
עודנו וכו׳. נחזק הערים בעודם לפנינו עד לא בא האויב:
דרשנו וינח לנו. על שדרשנו לה׳ לזה הניח לנו מסביב:
פסוק ט
בגיא צפתה למרשה. בהעמק הנראה והנשקף אל העומד במרשה:
פסוק י
אין עמך לעזר. אין הפרש עמך לעזור בין לעם רב בין למי שאין בו כח כלל:
ובשמך. בבטחון שמך:
אל יעצר עמך. אל יעצור אדם כח למולך לעכב הכח בידו להתגבר:
פסוק יב
לאין להם מחיה. עד לא נשאר להם חיות:
פסוק יג
כי היה פחד ה׳. ולא עצרו כח להלחם בהם:
כי בזה רבה. ולזה התעכבו לשלול את כל הערים:
פסוק יד
אהלי מקנה. אנשי אהל מקנה: