מצודת דוד על דברי הימים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק יג
פסוק א
בשנת שמונה עשרה. כי ירבעם ורחבעם מלכו כאחד ומת רחבעם בי״ז למלכו ובשנה הבאה מלך אביה שהיא בי״ח לירבעם:
פסוק ב
מיכיהו בת אוריאל. היא מעכה בת אבישלום הנזכרת למעלה ושתי שמות היו לה ולאביה וכמוהו רבים בזה הספר:
פסוק ג
ויאסור. ראש המלחמה נקרא אוסר על כי הוא מעמיד את אנשי המלחמה וקושר אותם באזהרות בעניני המלחמה וכן מי יאסור המלחמה (מ״א כ׳):
פסוק ד
מעל להר צמרים. ר״ל במקום גבוה מן ההר:
פסוק ה
הלא לכם לדעת. ר״ל הלא כולכם יודעים:
ברית מלח. בכריתת ברית המתקיים כמלח הזה המתקיים ואינו מסריח:
פסוק ז
היה נער. ר״ל בלא אמוץ הלב כנער בשנים:
ורך לבב. הוא הפוך מן קשה הלב ור״ל שהיה מתפחד לרדת במלחמה:
ולא התחזק. לקחת המלוכה מיד ירבעם:
פסוק ח
ביד בני דוד. הנתונה ביד בני דוד:
ואתם המון רב. ר״ל ואם הבטחון הוא בעבור שאתם המון רב והלא עמכם עון עגלי הזהב ולא תוכלו לעמוד כי אתם המון רב:
פסוק ט
הדחתם. ע״י נדחו ממקומם ובאו לשבת עמדי וזה על כי לא הנחתם לבוא לשרת בבית ה׳:
כל הבא. כל הרוצה לחנך עצמו לעבודה:
בפר וכו׳. היה לכהן לעגלי הזהב:
פסוק י
ואנחנו. אבל אנחנו ה׳ הוא אלהינו:
בני אהרן. המה בני אהרן:
במלאכת. המה במלאכתם המוטל עליהם לשורר בבית ה׳:
פסוק יא
ומקטירים. הוא חוזר על בני אהרן:
בבקר בבקר. ר״ל בכל בוקר:
ומערכת. ועורכים מערכת לחם הפנים:
ומנורת וכו׳. ר״ל וזהירים הם בדבר המנורה לבער את הנרות בכל ערב:
פסוק יב
בראש. ללכת בראש המלחמה:
להריע עליכם. להעלות זכרונינו לטובה כמ״ש וכי תבואו מלחמה וכו׳ והרעותם וכו׳ ונזכרתם וכו׳ (במדבר י׳:ט׳):
פסוק יג
הסב. הסתיר אנשים במארב וסיבב אנשי המארב לבוא מאחרי בני יהודה:
ויהיו. ירבעם והעם אשר עמו:
פסוק יד
המלחמה. אנשי המלחמה:
מחצרים. היו תוקעים בחצוצרות ולתוספת ביאור אמר בחצוצרות:
פסוק טו
ויריעו. תרועת נצחון כי בטחו בה׳ שינצחו המלחמה:
נגף. הכה והחליש:
פסוק כ
ולא עצר כח. לא היה יכול להתחזק עוד בימי אביה:
וימת. ר״ל היה מנוגף ומוכנע עד כי מת בימי אסא בנו:
פסוק כא
ויתחזק. וכאשר התחזק במלוכה נשא לו נשים וכו׳:
פסוק כב
במדרש. בספר מדרש של הנביא עדו ונקראה כן ע״ש שבה היה נדרש ספור עניני המלכים:
פסוק כג
שקטה הארץ. נחה מן המלחמה: