אור ברסלב
מפתח ענייני התנך ספר שמואל › שמואל ב

מפתח ענייני התנך· רבי משה ליב לעחוויצקי

ספר שמואל · שמואל ב

שמואל א

שמואל ב [כ"ד פרקים]

א.

דוד הרג את האיש אשר התפאר לפניו כי הרג את שאול באמרו: פיך ענה בך, ויקנן על שאול ויהונתן בנו ויבכו על עם ה' כי נפלו בחרב.

ב.

איש בשת בן שאול מלך על ישראל ודוד על עם יהודה. בני צרויה שלשה אחים, יואב ואבשי, ועשהאל. אבנר אמר ליואב בהפגשם על ברכת גבעון, יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, וגברה יד יואב, אבנר בן נר הרג את עשהאל ואמר אבנר לאחרונה הלנצח תאכל חרב.

ג.

איש בושת נבאש באבנר שר צבאו, על אשר הזכיר לו עון האשה רצפה בת איה פילגש שאול, אז הלך אבנר לחברון אל דוד להמליכו על כל ישראל, ובקש דוד מאבנר להביא לו את מיכל אשתו, יואב הרג את אבנר בדם עשהאל אחיו.

ד.

שני אנשים רשעים הרגו את איש בשת בביתו על משכבו, וראשו נקבר בקבר אבנר בחברון, ושמם רכב ובענה בני רמון הבארתי, דוד צוה עליהם להרגם ולקצץ ידיהם ורגליהם, איש בשת מלך שתי שנים על ישראל.

ה.

כל ישראל באו חברונה וימשחו את דוד למלך על ישראל, וארבעים שנה מלך, בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה, וכבש את ירושלים מן היבוסי וילכד מצדת ציון היא עיר דוד. שם בני דוד אשר נולדו לו בחברון, אמנון, כלאב (דניאל) אבשלום, אדוניה, שפטיה, יתרעם.

ו.

מעשה פרץ עזה: דוד הלך לקחת את הארון מבית עובד אדום להביאו עיר דוד, וירכיבהו אל עגלה חדשה ויהי בדרך וישלח עזה את ידו לאחוז את הארון כי שמטו הבקר ויחר בו אף ה' וימת על השל והארון בא לעיר ציון. מיכל אשתו בזה את דוד על אשר פזז וכרכר לפני הארון ולא היה לה ולד עד יום מותה.

ז.

דוד אמר לבנות בית לארון אלהים אך על ידי נתן הנביא אמר לו ה' לחדול ויבשרהו כי שלמה בנו יבנה בית לה' יען כי דמים לרוב שפך. תפלה לדוד ושפיכת שיחו לפני ה' על הבטחת נתן הנביא בדבר ה' לדוד ולזרעו עד עולם.

ח.

דוד הכה את הפלשתים ואת מואב וימדדם בחבל שני חבלים להמית וחבל אחד להחיות והכה את הדדעזר ואת ארם וישם נצבים בארם דמשק ובאדום. וימלך על ישראל. ויואב בן צרויה על הצבא. ויהושפט בן אחילוד מזכיר. וצדוק ואביתר כהנים גדולים ובניהו בן יהוידע ובני דוד כהנים היו.

ט.

שם בן הפסח הנשאר ליהונתן מפיבשת: בן חמש שנים היה בבוא השמועה אשר שאול ויהונתן מתו במלחמה. ותבהל אומנתו ותנס ותשלך הילד ויפסח. לקחו דוד אל ביתו ויאכל לחם על שלחנו. בעבור אהבת יהונתן. שם העבד לבית שאול ציבא.

י.

סבת המלחמה בין דוד ובין בני עמון: ויהי כי מת נחש מלך בני עמון. וישלח דוד מלאכים אל חנן בנו לנחמו. ועבדיו הכבידו את לבו לאמר: למען רגל את הארץ שלח דוד את אנשיו. ויגלח המלך חצי זקנם ויכרות מדייהם וישלחם.

יא.

דוד חטא בבת שבע אשת אוריה החתי. אשר מת במלחמה במצות דוד לתתו מול פני המלחמה החזקה. ודוד לקח לו את בת שבע לאשה ותלד לו בן.

יב.

משל נתן הנביא על דבר בת שבע: שני אנשים היו בעיר אחת אחד רש ואחר עשיר, לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד, ולרש אין כל כי אם כבשה קטנה, ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו לעשות לאורח ויקח כבשת הרש.

הילד אשר ילדה בת שבע מת וישמע דוד כי מת קם מן הארץ ויאכל לחם כי אמר: בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי יחנני ה' וחי הילד ועתה כי מת האוכל להשיבו. שלמה בן השני אשר ילדה בת שבע לדוד ויקרא אותו (ידידיה) וה' אהבו.

יג.

אמנון בכור דוד אהב את תמר אחות אבשלום אחיו. יונדב יעצהו להפיק זממו כי ישכב על משכבו ויתחל, ובבא אביו המלך לדרוש בשלומו יחלה פניו. כי תבא תמר לעשות לו כריה. וכן עשה. אבשלום הרג את אמנון מקץ שנתים ימים ויברח אל תלמי מלך גשור אבי אמו וישב שם שלש שנים.

יד.

יואב בן צרויה הסב כי ישוב אבשלום לביתו על ידי אשה חכמה. וישב בירושלים שנתים ימים ופני אביו לא ראה. מה עשה אבשלום כי יבא יואב אליו. שלח את עבדיו להצית חלקת יואב באש.

טו.

אחיתופל יועץ דוד היה בעצה עם אבשלום למרוד באביו גנב לב העם החזיק יד כל איש ונשק לו. והלך לחברון לקרא מלוכה. ודוד ברח מפני אבשלום, ואתו הלך אתי הגיתי. המלך צוה לצדוק הכהן להשב עם ארון ה' ירושלים ויעש כן וישב עם אחימעץ בנו ויהונתן בן אביתר וחושי הארכי ג"כ בירושלים.

טז.

ציבא נער מפיבשת הביא לחם לאכול לדוד וירגל באדונו כי יתפאר לאמר: לי תשב המלוכה. שמעי בן גרא איש ימיני חרף את דוד בברחו מפני אבשלום בנו. אחיתופל יעץ לאבשלום לבא אל פלגשי אביו בכדי להסב לב ישראל אליו.

יז.

חושי הארכי רֵעֶה דוד הפיר עצת אחיתופל בכלל. והודיע זאת לדוד על ידי יהונתן בן אביתר ואחימעץ בן צדוק הכהנים. ברזלי הגלעדי כלכל את דוד בבואו מחנימה.

יח.

דוד צוה לשרי צבאיו בלכתם לקראת אבשלום למלחמה: לאט לי לנער אבשלום. אחרית אבשלום היה. ראשו נתלה באלה ופרדו עבר מתחתיו ויותן בין השמים ובין הארץ. ויתקעו שבטים בלבו. הכושי ואחימעץ בן צדוק בשרו דבר המלחמה לדוד.

יט.

בשמעו דוד כי נהרג אבשלום בכה הרבה מאד ויגז שער ראשו. את עמשי שם דוד תחת יואב על הצבא. מפיבשת התנצל לפני המלך לאמר: הן פסח עבדך ואמר לחבוש לי החמור וארכב ואלך אל המלך. ועבדי רמני וירגל בי. וגזר דור ואמר אתה וציבא תחלקו את השדה, וגם שמעי בן גרא פייס את המלך ויבקש מאתו אל יחשב לו עון אשר קלל אותו ביום צאתו מירושלים. הגמול אשר אמר דוד לגמול על ברזלי הגלעדי, הואל לקחתו אל ביתו והיכלו ויאכל לחם על שלחנו כל הימים ולא קבל באמרו: הלא זקן אנכי ולא אדע בין טוב לרע. לא אטעם אשר אוכל ואשר אשתה ולא אשמע בקול שרים ושרות ולמה אהיה על המלך למשא. וגמל דוד החסד עם בנו עם כִמְהָם.

כ.

הפלגשים אשר בא אבשלום אליהן כלכל עד יום מותן. ואליהן לא בא. יואב הרג את עמשא בחרב. שבע בן בכרי מרד בדוד עוד והיתה אחריתו. אשה חכמה כרתה את ראשו באבל ויותן ליואב ושב ירושלימה.

כא.

רעב היה בימי דוד שלש שנים בשביל הגבעונים. דוד כפר את פני הגבעונים נתן להם שבעה אנשים מבני שאול ויוקיעום. ואת עצמות שאול ויהונתן קבר בקבר.

כב.

השירה אשר דבר דוד ביום הציל ה' אותו מכף שאול ומיד אויביו.

כג.

דברי דוד האחרונים ושמות הגבורים אשר לדוד.

כד.

דוד מנה את ישראל ונתן גד לפניו שלשה דברים: שבע שנים רעב. או שלשה חדשים נוסה מפני אויבים, או שלשה ימים דבר, ובחר דור הדבר, ונעצרה המגפה בבנותו מזבח בגורן ארונה היבוסי.

לעשרים וארבעה משמרות נחלקו הכהנים והלוים ע"י דוד ושריו. המלך דוד עשה תבנית בנין הבית וכל כליו. והוא ושריו התנדבו ויכינו לשלמה הכל, זהב וכסף ונחושת ברזל ועצים ואבני יקרות (ד"ה):

חזק

תוכן העניינים

מפתח ענייני התנך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה