מפתח ענייני התנך· רבי משה ליב לעחוויצקי
כתובים · רות
מגלת רות [ד' פרקים]
אלימלך עזב ארצו לגור בשדי מואב, כי היה רעב בארץ, שם אשתו נעמי, ושם שני בניו מחלון, וכליון, וימת אלימלך ותשאר נעמי ושני בניה.
וישאו להם נשים מואביות, שם אשת כליון ערפה, ושם אשת מחלון רות, ואחרי כן מתו גם שניהם, כלות נעמי הואילו בשובה לארצה ללכה איתה לארצה ולעמה, אך נעמי דברה על לבן לשוב לבית אמן, ותשמע ערפה לעצתה, ורות דבקה בה (א).
רות לקטה בשדי בעז, ותמצא חן בעיניו, וישם עליה עין לטובה ללקט כל ימי קציר השעורים והחטים, ויצו על נעריו לעשות עמה חסד (ב).
העצה אשר נתנה נעמי לרות למצוא לה מנוח ללכת בלילה לגרן בעז ולשכב במקום אשר ישכב הוא, וכן עשתה:
ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש לראות אשה שוכבת מרגלותיו ויאמר: מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפיך על אמתך כי גואל אתה, ויבטיחנה בעז לעשות חפצה, אך בטרם כל ישאל את פי הגואל הקרוב (ג).
אחרית הדבר היתה, בעז שאל את הגואל נגד זקני עמו אם חפצו לגאול אותה וימאן, ויקחנה בעז לאשה, רות ילדה לו בן ושמו עובד, אבי ישי, אבי דוד:
חזק