אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר השלישי › פרק ג

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר השלישי · פרק ג

פרק ב

בזכרון הדרך שהוא ג"כ כפי דעת הפלוסופים.

והוא שהמלאכי' רוחניים הם צורות הגרמים השמימיים עם היות שאינן מעורבות עם הנושא כצור' ההיילאניות אבל הם נמצאות עמהם לא בהם ואין השכלים הנפרדים ההם לדעתם כי אם צורות הגרמים השמימיים ומניעים אותם ולבר ביאר זה בב"ר במקומות ויתחייב מזה שכאשר זכר הכתוב בריאת השמים בפסוק בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ כבר נכללו בה המלאכים שהם צורותיהם כי אין השמים שלמים בעצמותם כי אם בהמצא עמהם צורותיהם המשלימות והמניעות אותם ולכן לא נזכרה בריאה למלאכים לבדם לפי שנכללה בבריא' השמים להיותן צורות אליהם והי' א"כ ממעשה היום הראשון כי כן לא נזכרה בריאת הצורת הצומחת ושאר הצורות מלבד בריאת נושאיהם אמנם בזכרון בריאת כל מין ומין מהנבראים נכללה בריאת צורתו כן באמרו ברא אלקים את השמים כלל הגרמיים הנכבדים המתנועעים תמיד עם צורותיהם ומניעיהם הנקשרים עמהם וגם בזה לא בחרתי והוא כי הנה הפילוסופים כמו שזכרתי לא שערו מציאות המלאכים הרוחני' שקראו השכלים הנבדלים כי אם מפאת התנועות השמימיות ולכן גזרו אומר שלא היה ענינם כי אם היותם צורות ומניעים בגלגלים כי הם ברחו מהניח הגרמים השמימיים מתנועעים כפי טבעם כמו שיתנועעו כל אחד מהיסודות אל מקומו הטבעי מפני שראו שהיסוד בהיותו במקומו הטבעי אשר יתנועע אליו ינוח בו ושאין כן הגרם השמימיי שהמקום שיתנועע ממנו אליו ישוב והוא מתמיד בתנועתו חוזר חלילה ואחרי שקבלו שהיה העולם קדמון ותנועתו הגלגל נצחית התחייב אצלם ג"כ שלא יתנועע הגלגל מפאת צורתו ונפשו לפי שלא ימצא כח בב"ת בגשם ב"ת ולכן אמרו שיתנועע הגלגל מפאת מתנועע נבדל הוא צורתו והוא יחייב נצחיות התנוע' והנה יתבאר לך אחרי זה שאין הדבר כן ידי עתה שנדע שאנחנו בעלי החדוש לא נצטרך להניח השכלים הנבדלים צורות בגלגלים כי לא היתה ולא תהיה תנועתם נצחית ואינו מהבטל שהם יתנועעו מפאת נפשם ושכלם ונאמר עוד שאולי שאינן בעלי נפש כמו שהוא דעת רבים מחכמי הנכרים כי איך יהיה בעל נפש מי שאינו גשם כלוי ומפני זה חשבו אנשים שהיה הגרם השמימיי מתנועע תמיד מפני שהוא כדורי ולא יוכל לנוח ושהמניע אותו הוא שכל נבדל כמו שיניע הספן את הספינה ומהם אמרו שהיה התנועות השמימיות טבעיות בגלגלים ההם כתנועות היסודות ושהיה גלגל אחד מתנועע ממזרח למער' כאלו תאמ' הגלג' העליון מפני התאותו' טבעי שיש לו לאותו מקום ושאר הגלגלים יתנועעו אל המזרח בעבור התאותות אשר להם בטבעם לאותו מקום המזרחי ויתחלפו תנועותיהם במהירות ואיחור כפי חוזק ההתאותו' או חולשתו כי אשר יש לו התאותו' יותר חזק ירוץ אליו יותר במהירות מאשר יש לו התאותות חלוש כי כן הוא הענין ג"כ ביסודות כי האש יתנועע למעלה מהאויר מפני שהוא יותר קל ויש לו יותר התאותו' ונטייה אל המעלה וכל חלק וחלק מהגלגל בהיותו חוץ למקום ההוא ר"ל לנקודה הרשומה בהתאותות ההוא יתנועעו אליו בטבע ואולם לא יוכל החלק ההוא לנוח שם לפי שכל חלקי הגלגל מדובקים וכלם רצים גם הם להגיע אל המקום ההוא דרך סבובם ובמרוצתם דוחים החלק המגיע שם ומכריחי' אותו להעתק משם כדי שיגיע שכנו הקרוב אליו ג"כ לאותו מקום הנאות עליהם ובזה האופן כל אחד דוחה את חברו שלפניו וילך הדבר הזה בסבוב תמיד ומאותן התנועות ישתלמו המתהוים השפלים כמו שאמרו הטבעיים ואמנם מה הוא המקו' אשר יכוין אליו התאותו' ההוא אם אין חוץ לעולם לא מלוי ולא ריקות. הוא אם פאה ידועה אצל הטבע השמימיי אשר לא נשער אנחנו או ששם כח המניע יותר חזק וכמ"ש שכינה במערב כי הדברים האלה הרחוקים ממנו לא יוכל להשיגם בשלימותם וכבר נמצא דמיון התנועה והדחייה הזאת במים היורדים במורד שירוצו בדחיית הבאים אחריהם דרך עליה עד שתספיק תחבולת המלאכה ההיא להמשיך תנועותיהם בסבוב תמיד בחזרת חלילה ומי שיראה תנועת האבן המגניטס אל נקודת הקוטב הצפוני לא יפלא מהיות התאותות טבעי לחלקי הגלגל אל המקום המיוחד לתנועתו על האופן הנזכר וכבר כתבו זה מאחרוני המתפלספים מבני עמנו והוא בלי ספק יותר קרוב אל המושכל משנאמר שימצא חיות ונפש חיונית לגשם שאינו כללי של שכן שתהיה נפש משכלת מתנועע תמיד לצד אחד בלי שנוי וחלו כלל כמו שלעג על זה אבוחמד בספר ההפלה בשאלה הי"ד והט"ו הן אמת שהרב מורה לא כן יחשוב ולבבו לא כן ידמה כי הוא כתב בפרק ששי ח"ב שהגלגלים חיים מדברים אבל ראיתיו התוריות על זה.

כשתשקלם במאזני צדק את כלם ישא רוח עם פסוק השמים מספרים כבוד אל שהוא באמת ספור לשון הענין שהמתבונן בהם יכיר נפלאות תמים דעים והוא ע"ד הללו את יי מן הארץ תנינים וכל תהומות וכו' ולכן אמר אין אומר ואין דברים כלומר שאינם מספרים כבוד אל בדבור והגייה כי אין להם דבור וקול וזהו גם כן בלי נשמע קולם ואולי אמר אין אומר להגיד שאינם מדברים דבור חצוני ואמר ואין דברים לומר שאינו נשמע קולם להגיד שאף קול תנועותיה' אינו נשמע לנו נמשך לדעת האומרים שהיו לגלגלים קולות בתנועתיהם אבל אמר שאינם נשמעות ולכן אינם מספרים כבוד האל לא בקול ולא בדבור אבל יספרוהו בפעולותיהם והוא אמרו מיד בכל הארץ יצא קום וגו' והתימה מהרב שאמר כי לשון הגדה וספור לא יפילום העברים יחד אלא על בעל שכל כי הנה פסו' מלא הוא ואולם שאל נא בהמות ותורך ועוף השמי' ויגד לך או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים ואמנם הראיה שהביא מברכת הירח ומה שדרשו על וצבא השמים לך משתחוים הנה זה כלו על תנועותיהם המתמידות שלא יסבו בלכתן ואמר כאלו הם שמחים בעבודתם ובתנועתם למערב כאלו משתחוים לקונם לדעת מאן דאמר שכינה במערב. ואמנם מה שדרשו על ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלקים הוא באמת סותר לדעת הרב כי הנה חכמינו זכרונם לברכה פירשו כוכבי בקר על ישראל ובני אלקים פרשו על מלאכי השרת תראה זה בבראשית רבה שרבי פנחס בשם רבי לוי ורבנין בשם רבי סימון דרשו כתיב ברן יחד כוכבי בוקר משקלסו אותו זרעו של יעקב שנמשלו לכוכבים שנאמר מצדיקי הרבים ככוכבים אח"כ ויריעו כל בני אלקים וכן בילמדנו והוא ג"כ בפרק גיד הנשה אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו שירה למטה שנאמר ברן יחד כוכבי בקר אלו ישראל והדר ויריעו כל בני אלקים אלו מלאכי השרת ואמנם הראיה שהביא ג"כ מב"ר ממה שדרשו על והארץ היתה תהו ובהו תוהה ובוהה וצועקת על רוע חלקה הארץ אמרה אני והשמים נבראנו כאחת העליונים חיים והתחתונים מתים שיראה מזה שהשמים הם גשמים חיים לא גשמים מתים באמת לא לכך כיוונו כי אם לומר שהיו השמים קייימים עומדים בלתי נפסדים והשפלים היו נפסדים בלתי עומדים ולכן תמצא ג"כ בב"ר שהבינו הענין הזה בהפך ר"ל שהיו השמים מתים ג"כ אמרו תני כל מי שיש לו תולדות מת וכלה ונברא ואינו בורא וכל מי שאין לו תולדות אינו מת ואינו כלה ובורא ואינו נברא ר' עזריה בשם ר' אמר כלפי מעלה הדבר אמור שכל מה שאתה רואה תולדות שמים הם וכו' הנה קראה הברייתא הזאת לשמים מתים ואין הכונה אלא שהם ג"כ היו עתידין ליפסד בהפסד העולם אשר קבלו הקדושי' ז"ל וכבר יראה שכן היה דעת חז"ל באמת ר"ל שהגלגלי' היו בלתי בעלי נפש ושהמלאכי' הם מניעים אותם ממה שאמר בב"ר פ' י"ב רבי שמעון בן לקיש אומר בשר ודם עושה ספינה בתחלה מביא קורות ואח"כ מביא ארזים ואח"כ מביא הוגנים פי' אונקוריש ואח"כ מביא עליה נווטים פי' ספנים אבל הקב"ה ברא הם ומנהיגיהם הה"ד כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטהם ונוטיה' ביוד כתי' וכתי' התרקי' עמו לשחקים אמר רבי אבא מלמד שהם עשוין כטס כמו וירקעו את פחי הזהב שתרגומו טסא דדהבא שמא תאמר שהם רפים ת"ל חזקים כראי מוצק הנה ביאר רבי שמעון בן לקיש שהיו השמים גשמים בלי חיות כספינה ושהיו מניעיהם נבדלים מהם כספנים והוכיחו הדבר מבורא השמים ונוטיהם שהוא מלא ולכן אי אפשר לפרשו בורא השמים והנוטה אותם לפי שנוטיהם הוא לשון רבים רומז למניעים הנוטים אותם ורבי אבא אמר שהיו כטס לא להכחיש סדוריותם אלא שהיו זה על זה כגלדי בצלים כאלו הם רקיעים זה למעלה מזה ולכן יראה מדבריהם אלה שהשמים ומניעיהם נבראו כאחד ביום ראשון אבל לא יתחייב מזה שיהיו השמים גשמי' מבלי צורו' ונפשות בעצמם ושהנבדלים הם צורות אליהם ולכן בב"ר פ"ד שנית דרשו והארץ היתה תהו ובהו תוהה ובוהה אמרה התחתוני' והעליוני' נבראו כאחת העליונים נהנים מזיו השכינ' והתחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים ובמקום אחר אמרו בשמים שאין מלאך המות שולט בהם והוא המורה שלא כיונו באמרם העליונים חיים כי אם שאינם נפסדים ולהיות מניעיהם נבדלים אמרו שהיו נהנים מזיו השכינה אמנם התחתונים לא יתדבקו לנבדל אם לא בהיותם יגעים בחכמה ולמעשה והיוצא מזה כלו שהגרמים השמימיי' אינם חיים משכילים כדברי הפילוסופים וגם שנניח שהם כן כדי שלא נהיה בכלל סכל ומתעקש בעיני הרב המורה הנה יהיו חיים משכילים בעלי נפש משכלת כדעת ר"ש והרב המורה תמשך אחריו אבל לא יהיו השכלים הנבדלים העומדים בעצמם צורות אליהם ומניעיהם לשנאמר שנכללה בריאתה בבריאת השמים הלא תראה שבריאת האדם עם היות שלא נזכרה בו בריאת הנפש הצומחת ולא החיונות הנה הנשמה השכלית נזכר ענינה בפרט כמו שאמר ויפח באפיו נשמת חיים ולפחו' כפי הדרך הזה היה ראוי שתספרה התורה ששם האל יתברך את המלאכים הרוחניים מניעים לגלגלים או שבראם לכך והנה הנביא אמר כה אמר יי בורא השמים ונוטיהם ואם אמר נוטיהם על המניעים כדברי חז"ל והמפרשים גם כן הנה ביאר בריאת המניעים ההם בפני עצמם ולא כללם עם השמים ולמה לא עשתה כן תורת האלקים. ומפני זה לא ישר בעיני הדרך הזה:

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה