מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל
המאמר השביעי · פרק א
בביאור היסוד הראשון שיוסד לזה.
תשובת הספקות והטענות אשר עשו בעלי הקדמות מצד הפועל לבטל דעת החדוש תבנה ותכונן על ארבעה יסודות שרשים או הקדמות אמור כמו שתרצה. והנני זוכר אותם כפי מה שיגזרהו העיון התוריי ואם רמיזת ראיות הכתובים שיורו על כל אחד מהם - היסוד הא' שהאל ית' הוא פועל העולם בבחירה ורצון. אמנם שהוא פועל העולם כבר הסכימו עליו קדמוני הפילוסופים כלם והיו תלמידי אפלטון משקים לתלמידי ארסטו מאעיני הקדמות ואומרי' אליהם איך תאמרו שהאלוק פועל העולם בהיותכם מאמינים הקדמות לפי שהיתה הקדמה משותפת לכל שהאלוק הוא פועל העולם וכן אמר הנביא מי פעל ועשה קורא הדורות מראש אבל ראוי לבאר מאי זה מין מהפועלים הוא כי הנה הפועלי' הם שני מינים אם פועל טבעי ר"ל פועל כפי טבעו ואם פועל בחיריי והוא הפועל כפי הרצון ויתחלפו זה מזה בשני דברים האחד שהפועל בטבע אין לו ידיעה במה שיפעל ואין פעולתו על ידי ידיעה כי האש כשיחמם לא ידע ולא ישיג ענין הדבר המחומם. והשני שהפועל בטבע יפעל לבד אחד מההפכים בעצם ואם יפעל ההפך האחר הנה הוא במקרה כי האש בעצם יחמם ולא יקרר בעצם אמנם הפועל ברצון הוא הפך כל זה כי פעולתו הוא על ידי הכרתו וידיעתו במה שיפעל ויפעל כל אחד משני ההפכי' שירצה לפי שהרצון הוא מה שימשך אחר השכל. והאלוק ית' הוא פועל ברצון לא פועל בטבע כיון שפעולתו נמשכת אחרי ידיעתו ובכל התבאר זה במאמר הראשון מהאלקיות אבל אבן רשד אמר שיש שם מין שלישי מהפועל שלא זכרו אבוחמד והוא הפועל בחיוב כי הוא אינו פועל בטבע כיון שהוא יודע במה שיפעל ואינו פועל ברצון כי הנה לא יפעל כי אם ההפך האחד. גם שהפועל ברצון פועל בכונה והוא משתנה כשיפעל והוא חסר. והפועל אשר בזה ר"ל בחיוב אינו בכל הנמצאים זולתי הסבה הראשונ'. שכמו שאינו פועל בטבע כך אינו פועל ברצון אבל הוא פועל בחיוב ד"ל שכפי חיוב מציאותו מחייב פעולותיו וכאשר נסתכל בזה הדעת נמצא שאין לו מקום. לפי שהבחירה היא נמשכת אחר הידיעה. והרצון נמשך אחר השכל. ואין לנו בפועלים כי אם יודע מה שיעשה או בלתי יודע בו ואם הוא ית' יודע הנה הוא א"כ בוחר ורוצה במה שיעש' ואם הוא בלתי יודע הנה פעולתו א"כ נמשכת ומחוייבת לטבעו ויהיה אם כן הפועל בחיוב הוא בעצמו הפועל בטבע לפי שאמרנו פועל בלי רצון ואמרנו עם זה שהוא יודע מצייר מה שיעשה הם באמת מאמרים סותרים זה את זה. ואיך נקבל זה מאבן רשד. והנה ארסטו בתחלת המאמר השמיני מהשמע בדברו במניעים אמר שיש מהמניעים בטבע ומהם מניעים בבחירה והביא אותו המאמר לענין המניע הראשון אבל לא זכר שם מין שלישי מהמני' בחיוב. ולכן נאמר אנחנו בעלי החדוש שאין בנמצא אלא שני מינים מהפועלים אם בטבע ואם בבחירה ורצון וידיעה ושהאלוק ית' הוא באמת פועל ברצון ובידיעה שלמה. ואם יאמר עליו שהוא פועל בחיוב תהיה הכונה בו שמה שתגזור ידיעתו כרצונו הוא מחוייב שיצא אל הפעל כמו שיגזרהו. אבל שאין רצונו חסר כרצוננו ולא משתנה בפעולותיו כמו שישתנה רצון הפועל כחמרי כי רצונו ית' הוא עצמו ואין בו כי אם שלימות בב"ת. וכמו שאין לדמות עצמותו ומהותו אל עצמותינו ומהותינו ולא ידיעתו אל ידיעתינו ככה אין לדמו' רצונו לרצוננו כי שם הרצון יפול עליו יתברך ועלינו בשתוף השם הגמור או בספוק. וכמאמ' הנביא כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם ואמר ג"כ ואל מי תדמיון אל וגו' ולהיות ית' פועל ברצון וחפץ שלום יחסו לו הנביאים בדבריהם תאר החפץ והרצון כמ"ש אם חפץ בנו יי. החפץ ליי בעולות וזבחים. הן אמת חפצת בטוחות. כל אשר חפץ יי עשה בשמים ובארץ יי חפץ למען צדקו כי באלה חפצתי כי חפץ חסד הוא.
וכאלה רבים וכן בלשון והרצון תמצא ודטן שוכני סנה יעתר אל אלוה וירצהו. לעשות רצונך אלקי חפצתי היטיבה ברצונך את ציון.
למדני לעשות רצונך. רצית יי ארצך ויחס הכתוב עת וימים ושנים לרצון כמ"ש ואני תפלתי לך יי עת רצון ויום רצון ליי שנת רצון ליי. וכאלה רבים ואיך לא יהיה האל ית' פועל ברצון והנה ימצאו בו שני תנאי הפועל ברצון שהם הידיעה במה שיעשה והיותו פועל כל אחד משני ההפכי' בעצם כשירצה. וכמו שאמר ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא וחנה ביאר השני התנאים יחד כי אל דעות יי ר"ל שיודע מה שהוא עושה ועל היותו פועל שני ההפכים אמרה ולו נתכנו עלילות. קשת גבורים חתים ונכשלי' אזרו חיל. שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו וגו' יי ממית ומחיה מוריד שאול ויעל יי מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם שהם הפכים. הנה התבאר שהאל ית' הוא פועל ברצון כי הוא יודע מה שיעש' ופועל כל אחד משני ההפכים כשירצה וזהו יסוד הראשון: