מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל
המאמר הרביעי · פרק ו
בביאור חמישי על זה מפאת מדרגות הפועלים.
עוד ראיתי לעשות בזה ביאור יטו אליו הנפשות החכמות להוכיח שבריאת דבר. לא מדבר אינו נמנע ולא רחוק אבל השם יתברך עם היות שאינו מופת הנה הוא באמת טענה מספקת מתישבת על הלב וכבר יעשה ארסטו בדרושים המופתים בכמו מהביאורים האלה וגם יביא ראיה מן המפורסם אצל ההמון וגם מדעות הקודמים ודבריהם ולכן אינו מהזרות שאעשה כן גם אני ואומר שהפעולים ימצאו משלש המיני' נבדלים במציאותם ובפעולתם. האחד היא הפועל במלאכה שנקראהו פועל מלאכותיי.
והשני הוא הפועל בטבע ואלה השנים גלויים ומבוארים והשלישי היא הפועל בהתחלה למעלה מן הטבע שהוא האלקות אשר הוא יותר נסתר ונעלם ממנו והנה הפועל המלאכותי והפועל הטבעי מבואר הוא שכל אחד מהם בעל תכלית בחוזק ובהתמדה להיות כחותיהם בגשם אמנם הפועל האלקי להיותו נבדל מכל גשמות היה כחו בב"ת לא לבד בהתמדה אבל גם בחוזק כי עם היות המתנועע ממנו יתנועע בזמן מוגבל הנה זה הוא לו מפאת התנועה שאי אפשר שתהיה מבלי זמן ומפא' המתנועע ג"כ שהוא מתחלק כמו שיאמר ארסטו אבל כח המניע הנבדל אינו מוגבל והנה ידענו שבין הפועל הטבעי והמלאכתוי ימצאו הבדלים גדולים מהם שהפועל המלאכותי הוא חוץ מהדבר אשר יפעל ונבדל ממנו משא"כ הפועל הטבעי שהוא עם הדבר ובתוכו ומהם שהפועל המלאכותי לא יפעל כי אם במקרים כמו הכמות והאיכות ואמנם הפועל הטבעי יחדש העצמים והצורות האמתיות ומהם שהפועל המלאכותי יפעל בכלים שהם ג"כ נבדלים מהדבר הנפעל והם רבים ומתחלפים כמספר הפעולות אשר יעשה אותם משא"כ הפועל הטבעי שבכחו יפעל הדברים כלם ויעשה פעולות מתחלפו' מזולת כלים חיצוניי' נבדלים מהמתהוה ומהם שהמלאכותי צריך אל נושא נמצא בפעל קיים בו יפעל המקרי' והתמונות אשר יעשה ואמנם הפועל הטבעי כבר יפעל בנושא שאינו בפעל כי אם בכח ובמציאות חלוש קרוב להעדר והוא ההיולי הראשון וכמו שכבר התבארו ההבדלים האלה וזולתם בחכמה הטבעית ועם היות שתתדמה המלאכה לטבע ראה גם ראה כמה מההבדל והמעלה יש לפועל הטבעי על המלאכותי ובפרט שהמלאכותי לא יפעל כי אם בנושא נמצא בפעל והטבעי יפעל בנושא שאינו נמצא בפעל כי אם בכח וחסר המציאות מאד לא תאר ולא הדר כדבר שאין בו ממש למה זה לא יעדיף אם כן הפועל האלהי הבב"ת הכח על הפועל הטבעי הבעל תכלית בכמו מה שהוסיף והעדיף הטבעי על המלאכותי אשר שניהם בעלי תכלית הכח ויהיה יתרון הפועל האלקי שיפעל הוא מבלי נושא כחני אשר יצטרך בו הפועל הטבעי לפעול כי הנה יש בכאן שלשה דברים נושא נמצא בפעל גמור וקיים והעדר גמור שהוא מקביל לזה ואמצעי ביניהם והוא ההיולי הראשון הנמצא בנפעל שהוא אמצעי בין המציאות הפעלי השלם ובין ההעדר וכן יש לנו שלשה מינים מהפועלי' המלאכותי שיפעל בנושא קיים נמצא בפעל והטבעי שיפעל בנושא כחני חלוש וחסר המציאות בלתי נמצא ולא רמוז אליו ופועל אלקי אשר יפעל בזולת נושא כלל והנה האלוק יתברך ברא את הטבע כמו שהטבע מהוה את בעל המלאכה ואם היה שאין יחס בין המלאכה והטבע כי המלאכה תעשה מקרים והטבע יעשה הצורות בחמרי' שימשכו מהם המקרים ג"כ ומהם הנדות ושכבת הזרע יעשה זאת הבריאה הנפלאה האנושית המתמיה את כל חכמי לב כל שכן שאין יחס בין הפועל הטבעי לאלקי כי האחד בורא והאחד נברא האחד בב"ת בכח ובחוזק והתמדה והאחד בעל תכלית בהם ולכן כמו שהמלאכותי לא יוכל לפעול כל מה שיפעל הטבעי ככה הפועל הטבעי לא יוכל לפעול מבלי נושא כמו שיפעל האלקי. וכבר גלה הכתוב שלמות הפועל האלקי על כל הפועלים באמרו הצור תמים פעלו וחנה בנבואתה אמרה אין צור כאלקינו ודרשו חז"ל אין צייר כאלקינו ודוד אמר נפלאים מעשיך ולהורות שהיתה הבריאה הראשונה מבלי חמר ולא דבר אחר קודם כפי כח הפועל האלקי אחז"ל שבשתי אותיו' ברא הקב"ה את עולמו שנאמר כי ביה יי' צור עולמים רצו בזה שבחצי השם המורה על קצת כחו וגבורתו היתה הבריאה כלה ולא בשם השלם המורה על כל יכולתו כי אם היה רוצה יתברך לברוא העולם יותר גדול ממה שהוא או לברא עולמות רבים יחד היה יכלתו וכחו מספיק לכל מה שירצה וג"כ אמרו שברא העולם הרוחני ביוד והעולם הגשמי הכולל הכדור המקיף והמרכז המוקף בה"א לרמוז שהיה העולם הרוחני במספר עשרה שמורה עליו היו"ד אם עשרה שכלים נבדלים מניעים כדברי הפלוסופים או עשרה עשיריות או עשרת אלפים מהם או יהיו עשיריות מאלפי אלפים כמ"ש אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבוון קדמוהי יקומון הנה באיזה אופן שיהיה מציאות' נבראו ביוד המורה על המספר עשרה והעולם הגשמי להיות כולל ארבעת היסודות והגשם החמישי השמימיי אמרו שנברא בה"א המורה על מספר החמשה ובכללן תולדותיהם והוא ג"כ ענין מאמרם בבראשית רבה שברא בה"א העולם הזה וברא העולם הבא ביו"ד שנאמ' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה"א בראם והכונה כלה בדבריהם שהיתה אותה בריאה מבלי נושא חמר כלל כי אם בכחו ושמו יתברך הנה התבאר מזה שעם היות שהפועל המלאכותי והטבעי א"א שיפעלו בזולת נושא וחמר מקבל הנה זה אינו נמנע בחק הפועל האלקי כפי כחו הב"ת כי היה הענין בזה כמו הפועל החסר שלא יוכל לפעול בזולת מספר רב מהכלים והפועל השלם יפעל בזולת כלים או במעט מהם ככה הטבע בהויות החלקיות אין ספק שלא יוכל לפעול מבלי נושא אבל הפועל האלקי השלם לאין סוף פעל ועשה עולמו מבלי חמר ונושא כלל ומבלי כלים ולא כחות מתחלפות ולא היה זה דבר נמנע בחקו לפי שהמנעות הוית דבר לא מדבר הוא מקושר בבחינת הפועלי' המלאכותיים והטבעים ואין ראוי שיהיה כן הנמנעות בחק הפועל האלקי ית' כפי כחו הבלתי בעל תכלית ולזה כיוונו חז"ל במה שאמרו במדרש תהלים חשוכא דהוה קדם דאיתברי עלמא שירצו בחשוכא ההעדר המוחלט שקדם לבריאה ויצא לנו מכל חמשת הביאורים האלה שבריאת העולם לא מדבר ואחר ההעדר הגמור אינו דבר נמנע מפאת עצמו ואין מופת ולא טענה צודקת לבטלו בחקו ית' והוא מה שרציתי לבאר בזה המאמר: