אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר העשירי › פרק ה

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר העשירי · פרק ה

פרק ד

ואמנם במשנה דאבות מהדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות ראוי להעיר ספקות גדולות: הספק הא' איך אמרו שנבראו חותם הדברים בין השמשות. כי הנה במסכת שבת פרק במה מדליקין חלקי מהו בין השמשות והיה דעת רבי יודא שבין השמשות הוא מן היום ומן הלילה ספק כלו מן היום וספק כלו מן הלילה ומטילין אותו לחומרא ושבין השמשות הוא משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאירין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות הוא הכסוף העליון והשוה לתחתון זה לילה דברי רבי יודא ורבי נחמיה אמר כדי שיהלוך משתשקע החמה חצי מיל רבי יוסי אומר בין השמשות הוא כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וא"א לעמו עניו אמר מר מטילין אותו לחומרא שני ימים למאי הלכתא וכו' אמר רבי יוסי בר זבדא העושה מלאכ' בין השמשות חייב חטאת ממה נפשך והלכתא כרבי יודא לענין השבת ע"כ. והנה אם נפרש בין השמשות לדעת רבי יוסי שאמר שהוא כהרף עין יהיה הוא העתה שאינו זמן אבל הוא תכלית הזמן העובר והתחלת העתיד ויתחייב מזה שהדברים שנבראו בין השמשו' נבראו בזולת זמן וזה לא יתכן כי היציאה מן הכח אל הפעל היא בתנועה והתנועה היא מן ההפך אל ההפך והיא בזמן בהכרח. ויקשה ג"כ למה נשתנה בדברים האלה סדר מעשה בראשית שכל הדברים נבראו בששת הימים בזמן ואלה דברים נבראו בזולת זמן בין השמשות ואם נפרש בין השמשות לדעת רבי יודא שהוא האמת לפי שהלכתא כרבי יודא לענין השבת ויהיה זמן בין השמשות כמהלך חצי מיל שאיפשר בו היציאה מן הכח אל הפעל יתחייב מזה שהבריאה שהיתה בין השמשות נעשת ביום השבת לפי שהוא מן היום ומן הלילה והתורה אמרה שבו שבת השם מכל מלאכה ואיך נבראו א"כ היה דברי' ההם בשבת בהפך מה שהעידה התורה וינח ביו' השביעי.

הספק הב' אם היה שיוחס הקב"ה למעשה בראשית ששת הימים שבהם ברא הנבראים כלם איך עשרת הדברים האלה שנזכרו במשנה לא נבראו באותה ששת הימים כשאר הדברים כלם הקצור קצרה יד השם מלברוא הדברים האלה כשאר מעשה בראשית בששת הימים ונצטרך לבורא' בסוף היום הו' בע"ש בין השמשות הספק הג' אם היה שכבר נשלמו כל הנבראים בששת ימי בראשית עד שנאמר עליהם וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד והטוב הוא השלם שלא חסר ממנו דבר וכמאמר משה רבינו ע"ה הצור תמים פעלו וכדברי שלמה כי כל אשר יעשה האלדים הוא יהי' לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע איך א"כ קיימו וקבלו חז"ל שאחרי שלמות מעשה בראשית ומאמר וירא אלדים את כל אשר שה והנה טוב מאד שהוא המורה על הגמר והשלמות בהחלט נשארו דברים מלברוא שנבראו אחר כך בין השמשות כי ימשך מזה שהיתה מלאכת ששת ימים חסרה ובלתי נשלמת האם שכח יתעלה מלבראם ונזכר אחר כך בין השמשות ובראם בריהטא.

הספק הד' איך אמרו שעשרת הדברים האלה נבראו ע"ש כי הנה הם מכלל הדברים שנבראו בששת הימים. כי בידוע שכאשר נבראת הארץ ביום א' נברא גם כן פיה בכח וגם הלוחות וקברו של משה ושל כל שאר המתים נבראו אז בכח הארץ. ואמנם הוייתם בפעל לא היה כי אם לשנים רבות כשנעשה כל דבר ודבר בזמנו ולא נעשה א"כ דבר מזה ע"ש בין השמשות. וכן ביום השני כשנגמרה מלאכת המים אין ספק שנברא פי הבאר וכל פה נחל נובע וכן ביום הג' כשהוציא הארץ עץ כל פרי בהכרח אז נברא המטה אם בכח ואם בפעל. וביום הד' שנבראו המאורות נברא הקשת כי הוא מלהט השמש המכה בענן הנכחי אליו ובהמצא השמש יעלו האדים מן הארץ ויתרשם הקשת וכן המן נתגלה באויר וביום הו' שנברא כל נפש חיה למינה בהמה ואדם בודאי אז נבראו הכבשי' והאלים והאתונות ואתון בלעם והשמיר ואילו של אברהם אבינו ואין לומר שאז נבראת האתון מבלי פה ובין השמשות נבראת פיה כי כל מעשה בראשית בציביונן נבראו ולא נבראת האתון בלי פה ואם נאמר פה על הדבור בפעל זה לא היה ע"ש.

הספק הה' איך יתכן שפי אתון בלעם נברא בין השמשות וכן אילו של אברהם אבינו וחיה האיל עד זמן העקידה שהם יותר מאלפים שנה והאתון עד זמן בלעם שהם אלפים ותפ"ח שנים. וכן השמיר וידוע שהב"ח א"א שיחיו כל זמן הרב ההוא הנה אם כן הב"ח ההם נבראו בכח ביום הששי ומציאותם בפעל היה כאשר הלכו בני ישראל במדבר ולפי זה לא נברא בין השמשות האיל ולא האתון לא בכח ולא בפעל. גם שהכתוב אומר ויפתח יי את פי האתון ואם היה נבראת בין השמשות קודם בלע' אלפים מהשנים היה ראוי שיאמר הכתוב ויפתח האתון את פיה כמו ותפתח הארץ את פיה לא ויפתח יי את פי האתון שמור' שאז נתחדש הפלא ההוא וכן היה ראוי שיאמר בפי הארץ ויפתח יי את פי הארץ כמו שאמרו באתון.

הספק הו' ואם היה הקשת נברא ע"ש כבר היה בפעל קודם המבול זמן רב ומה היה אם כן האות הזה לנח שלא יבא עוד מבול לשחת כל בשר וכן המן שירד ברדת הטל ובחום השמש ונמס שמורה שיהיה לו התייחסות עם כ"א ויר' שממנו יתהוה הטל שהשמי' פעלים בי ההויה וההפסד כשאר מעשה בראשית ומהו הדבר שנעשה בו ע"ש בין השמשות.

הספק הז' במה שזכרו המטה ולא ידענו אם הוא מטה משה ע"ה שהיה מסנפרינון לדעת חז"ל ונברא אם כן ביום הראשון בבריאת הארץ כשאר המחצבים כלם או אם הוא מטה אהרן. שהוציא פרח ויגמול שקדים ונברא ביום ג'. ואם היה מטה משה איך יכלו החרטומים לעשות כמוהו בלהטיהם. ואם היה מטה אהרן לא היו אם כן מטות כל השבטים שווים. כי מטה אהרן היה מעשה ידי יוצר שנברא בין השמשות ושאר המטות נבראו לשעתן. ולא היה אם כן בזה בחינה ולא מופת לדעת השבט אשר בחר יי בו.

הספק הח' למה יוחדו הדברים הנסיים האלה שנזכרו במשנה לע"ש בין השמשות ולא זכרו בתוכ' שאר הנסים הגדולים שנזכרו בתורה והחכם רבי לוי במ"ו ח"ב פ"י מספר מלחמותיו כתב בזה שההויה שהיתה בששת הימים שנתיחסה להם בריאת העולם היתה רצוני' ומה שנמשך מן ההויה מיום השביעי ואחריו היתה הויה טבעית ושחז"ל יקראו בין השמשו' הזמן הממוצע בין שני הימי' שיהי' בו חלק מה מכל אח' מהם ולא התבאר לנו החלק ההוא שיש בו מאחד אחד מהם וכזה יאמרו כאן שהווית הנפלאות היא כמו ממוצעת בין ההויה רצונית שהיתה בתחלת העולם ובין ההויה הטבעי' שנמשכ' בעולם אחרי התחדשו. וזה כי מפני שיש לנפלאות נימוס וסדור באופן מה ידמו להוי' הטבעית ומפני שלא היה המתחד' בהם מתחדש בדבר מוגבל. כמו שהוא בההויה הטבעית.

לכן ידמה להויה רצונית וזה כי הווית הנפלאות מפני שלא תהיה באמצעו' תנועות הגרמים השמימיים והפעל אשר יתחדש מהם אינו מניצוני הככבים כמו שהוא בהויה הטבעית לכן תדמה להויה הרצונית שנתחדש בה העולם. ולא התחד' בה מה שהתחדש באמצעות הככבים ותנועו' הגרמים השמימיים אלה הם דבריו. והר' מתתיה היצהרי בפירושו למסכת אבות יראה שלזה נטה. אבל כבר הודעתיך שאין דעתי נוחה עם האומ' שיש נימוס וסדור לנפלאות. כי בזה כאלו יאמרו שהם ממה שבטבע שאין נימוס וסידור במה שהו' בו כפי המנהג הטבעי המתמיד לא כנפלאו' שהם כפי רצון הפועל וחפצו כמו שיתבאר אחר כך. והרב הגדול כפי מה שהודעתיך למעלה מדבריו מבואר שהרגיש בזה הספ' אבל לא מצא עליו מענה כי הוא כתב במקום הנזכר ממנו וז"ל. ואולי תאמר שאחרי שכל הנפלאו' הושמו בטבעי הדברי' ההם מששת ימי בראשית. למה יחד אלו עשרה דע שלא יחדם לומר שאין שם מופת שהושם בטבע הדברים רק אלו. אבל הם קבלו שאלו נעשו בין השמשות לבד. ושאר הנפלאות והמופתים הושמו בטבעי הדברים שנעשו בהם בעת עשייתם תחלה וכו' הנך רואה שלחצתו הקושיא ולא מצא עליה מענה אלא שהם קבלו שהיו עשרה דברים אותם שנבראו בין השמשות ומאין להם. הקבלה ההיא. ומפני הספקות האלה כלם. ראיתי אני במשנה הזאת פי' אחר כפי כוונה אחרת התבאר בפרק שאחר זה:

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה