מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל
המאמר העשירי · פרק ג
אמרו בב"ר תנאי התנה הקב"ה עם הים שיהיה נקרע לישראל אמר רבי אליעזר לא עם הים בלבד התנה אלא עם כל מה שנברא במעש' בראשית שנאמר אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי צויתי את הים שיהי נקרע לפני ישראל צויתי השמש והירח שיעמדו לפני יהושע צויתי השמים והארץ שישתקו לפני משה שנאמר האזינו השמים ואדברה וגו' נייתי העורבים לכלכל את אליהו. צויתי את האור שלא יזיק לחנניה מישאל ועזריה צויתי לאריות שלא יזיקו לדניאל צויתי את הדג שיקיא את יונה וכו' וכן הוא בפרקי ר' אליעזר. וקרוב לזה אמרו בחמישי ממסכ' אבות עשר' דברים נבראו ערב שבת בין השמשו' ואלו הם פי הארץ פי הבאר פי האתון והקשת והמן והמט' והשמיר והכתב והמכתב והלוחות וי"א אף המזיקין וקברו של מרע"ה ואילו של אברהם אבינו וי"א אף הצבת בצבת עשויה. והרב הגדול המימוני כתב בפירושו למסכת אבות וז"ל כבר ביארנו לך בפ"ח שהם לא יאמינו בחדוש הרצון בכל עת אלא שבתחלת עשיית הדברים שם בטבעם שיעשה בהם כל מה שיעשה יהיה הדבר מאדיי והוא הדבר הטבעי או יהיה חדוש לעתים רחוקים הכל שוה וע"כ אמרו שביום הששי שם בטבע הארץ שתשקע קרת ועדתו. וכתב עוד שם ואולי תאמר שאחרי שכל הנפלאות הושמו בטבעי הדברים ההם מששת ימי בראשית למה יחד אלה העשרה שנזכרו במשנה דע שלא יחדו אותם לומר שאין שם מופת שהושם בטבעי הדברים רק אלו. אבל הם קבלו שאלו נעשו בין השמשות בלבד ושאר הנפלאות והמופתים הושמו בטבעי הדברים שנעשו בהם בעת עשייתם תחלה. ואמרו עד"מ שמיום השני בהחלק המים הושם בטבעם שיחלק ים סוף למשה ויחלק הירדן ליהושע וכן לאליהו ולאלישע אח"כ וביום הרביעי כשנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד בזמן פלוני כדבר יהושע וככה שאר הנפלאות מלבד אלה העשרה שהושמו בטבעי הדברים ההם בין השמשות ע"כ וזהו ג"כ דעת החבר בסוף המ"ג מס' הכוזר. ומסכים לזה כתב הרב המור' בפי' כ"ט ח"ב וז"ל ואף על פי שחז"ל כבר אמרו בנפלאות דברים זרים מאד שהם רואים הנפלאות ממה שבטבע ג"כ אחר כי הם אמרו שכאשר ברא השם ית' זה המציאות והטביעו על אלה הטבעים שם בטבעם שיתחדש בהם כל ה שיתחדש מהנפלאות בעת חדושם ואות הנביא הוא שיודיעהו האל בשעה שיהיה בו מה שיאמר ויפעל זה הדבר כמו ששם בטבעו להיות בשרש מה שהיה טבעו וזה אם הוא כמו שתראהו מורה על מעלת האומר אותי היות קשה בעיניו עד מאד קושי גדול שישתנה טבע אחר מעש' בראשי' או ישתנה רצון אחר שהונח כן וכו' רצה הרב לומר שעם היות הדעת הזה זר מאד בענין הנפלאות כי הוא מכחיש אותם כמו שירא' מענינו הנה הוא מורה על מעלת האומר אותו לבראו מחוד' הדברי' ולזה ג"כ נמשך הרלב"ג בספר מלחמותיו בחלק השני מאמר ששי באמרו שיש לחדוש הנפלאות נמוס וסדור שהיה מסודר כשנתחדש העולם בעת הבריאה שאז הטביע הקב"ה טבע מיוחד בכל דבר הוא הנאות והטוב ושראוי שימשך ויתמיד וכמ"ש וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ומיד באותו עת גזר הפסק הטבע ההוא לתכלית הטוב אם להקנות אמונה להעניש את הרשעים ואם להטיב את הצדיקים ולזה לא יקשה אדם איך אפשר שהאש לא ישרוף בהיותו אש לחנניא מישאל ועזריה והמים בהיותם מים בצורת' היו עומדים ולא נגרים כי טבע האש בהיות אש הוא לפעול השרפה וטבע המים להגר' וכן שאר הדברים בהיות' בצורותיה' העצמיו' ואכיותיהם בטבעם הוא מחוייב כפי הטבע ההוא שיעמודו שעה ידועה מבלי פעל מאותו הנימוס הראשון. ובדרך הזה דרכו רבים ונכבדים מחכמי המחברים ואחריהם בפיהם ירצו סלה. ואני כבר כתבתי בספר נחלת אבות בפי' המשנה הנז' שהדעת הזה כמו שביארו הרב המורה והר"לבג הוא בעיני הריסה רבה לפנות התורה ושרשיה כי הוא מיוסד באמת על דעת היונים שהעולם נמשך ממנו ית' בחיוב טבעי לא בבריאת וחדוש מוחלט רצוני בהמצאת דבר מלא דבר וכבר באר הרב המורה עצמו כמו שזכרתי בפרק הראשון מזה המאמר העשירי שעם האמונה בקדמו' העולם כפי מה שיראה אותו ארסטו לא יהיה מקום לנפלאות התורה ומופתיה ואמתת ספוריה. ובהיות הדבר כן מי יתן ואדע מה השלמות והמעלה אשר מצא הרב במאמר אין כל חדש תחת השמש עד ששבחו והללו עליו באמונתו ההיא בהיות בה תערובת חמץ אשר כזה שהוא בלא ספק מכחיש פשוטי התורה הלא תראה הנסים הראשונים שנעשו במבול ובקשת שנזכרו במשנתינו שלא באו אלא מפני שהשחית כל בשר את דרכו ונתן להם הקב"ה זמן לשוב בתשובה כדי שלא להשחית' וכמ"ש והיו ימיו מאה ועשרים שנה ואם היה ענין המבול מסוד ומוטבע לבא לח היה א"כ תלוי ברשעתם ולא יבצר בתשובתם ולא היה צריך אות הקשת להבטיחם ממבול אחר אם לא היה מסודר ומוטבע ואם היה מסוד בהכרח יהיה בואו כי הדבר תלוי בתנאי שהתנה במעשה בראשי' לא בעון ולא בתשובה גם בניסי אברהם שנגע יי' את פרעה ואת ביתו נגעים גדולים על דבר שרי יתחייב שנאמר שאף שלא היתה שרה בעולם או שלא באה למצרי' או שלא נלקחה לפרעה היה בהכרח פרעה אז מנוגע באותם הנגעים מפני התנאים שהתנה הקב"ה במעשה בראשית וכן הפיכת סדום ועמורה ומאמר ארדה נא ואראה אם היתה ההפכה מסודרת ומוטבעת לזמן ההוא אף שלא יחטאו תהיה בהכרח ולא היה צריך יי' יתברך לומר חרדה נא ואראה כי אם הגזרה אמת החריצות שקר וכזה עצמו יתחייב בכל הנסים והנפלאות ועוד שהנה מצאנו לאדון הנביאים בתחלת נבואתו שאמר והן לא יאמינו לי וגו' והשיבו ית' מה זה בידך וצוהו על הנסים ואמר למען יאמינו כי נראה אליך יי' ואם היו האותות האלה בטבע הדברים להעשות איך נשתלשל ענינם על אמות נבואתו. ואם פי הארץ היה מוטבע בה להפתח בזמן כך איך עשה ממנה משה ע"ה ראיה על אמתת נבואתו באמרו אם כמות כל האדם וגו' לא יי שלחני ועוד אף שנודה ונסבול הדעת הזה בנסים הנעשי' בדברים העומדי' הבלתי משתני' כפי האר' וכפי הבא' איך יתכן לציירו ביד מר"עה שנעשה מצורעת כשלג ואח"כ ששבה כבשרו באי זה חומר פרטי היה נתון הטבע ההוא מששת ימי בראשית וכן מי הירדן הרבים שעברו עליהם כמה בלבולים והמים שנתרפאו במלח בנס אלישע והאש שלא שרף לחנניה מישאל ועזריה באי זה חלק מן המים או האש או שאר הדברים היה נתלה הטבע ההוא שהתמיד שם כל כך מן השנים כי אין ספק ששאר חלקי המים והאש היו פועלים כפי טבעם באותה שעה בשאר המקומות ושאר האנשים היו נשרפים או נטבעים והטבע ההוא הפרטי הנתן שמה לא היה אפשר שיהיה במעשה בראשי' כי לא היה הפרטי ההוא עדין במציאות לשיתלה בו הטבע ההוא ואין לומר שנתלה הטבע ההוא ביסוד הכולל כי הנה הכללים אינם נמצאים חוץ לנפש כמו שאמר ארסטו ואין במציאות כי אם הפרטי' האם נאמר שאתון בלעם ואילו של אברהם אבינו ומטה אהרן היו מששת ימי בראשית יותר מאלפים שנה. גם תראה שמשה שאל את פרעה להסרת הצפרדעים התפאר עלי למתי אעתיר לך ואם היה הנס מוגבל ומוטבע לשעה ידועה איך היה אומר כן הידוע ידע משה שישיבהו פרעה למחר ולא לאותו יום או לזמן אחר ואיך השיבו משה כדברך למען תדע כי אין כיי אלקינו שמורה שהיה זה חדוש רצוני לא טבע מוטבע וגדעון שכפי מה ששאל מהאותות כן נתנו לו האם היה יודע טבע הצמר והגזה עם הטל מימי בראשית ואם היה יודע אותו לא ישאל עליו וישעיהו שאמר שאל לך אות מעם יי' אלקיך העמק שאלה או הגבה למעלה איך נתן האותות בבחירתו של אחז ואולי ישאל דבר שלא יהיה מוטבע מימי בראשית ויתחדש ספק בנבואתו סוף דבר שאם היה הדבר כדברי החכמים האלה לא ישאר לנו מציאות נס כלל והיו כל הדברי' נטבעים בנשאיה' מהם לזמן קרוב ומהם לזמן רחוק וכלם יהיו אם כן דברים טבעיים ולא יי' פעל כל זאת. עד שמפני זה כתב הנרבוני בפירושו לספ' המור' שהענין הנסיי הוא סעיפי מסעיפי ההעברה שהניחו המדברי' ירצה שהדברי' כלם הם בטבע ויתחלקו למאדיי ולמעטיי ושהגרת המים ודבקותם עד"מ הוא טבעם המאדיי וקריעתם הוא טבעם המעטיי ושני הדברים שוים בכח מציאותם רק יתחלפו ברב או במעט ושהנראה מהכתובים הם דברים דמיוני' כדברי המדברים חלילה חלילה לספורי התורה והנביאים מדברי ההתולים האלה ומהיות נביאי השם בעלי רמאות וגונבי דעת הבריו' בהראות' שהם עושים מה שלא היה בידם יכולת לעשותו ולהיות הדבר נמצא על המעט לא יתארהו התורה בשם נס ופלא כי הנה החוזים בכוכבים יגידו האותיות והלקות שיהיה אחרי אלפים מהשנים אבל להיותו דבר טבעי ומסודר אף שיהיה לעתות רחוקות לא יקראו נביאים ולא תבחן בזה נבואתם. אין כאל ישורון השם אמת ותורתו אמת הוא ברא את השמים ואת הארץ וכל צבאם לא מדבר ברצונו המוחלט והוא יכול על הטבעים אשר ברא לשנותם ולחדשם כרצונו כי הוא נורא תהלות עושה פלא ואם לא היה מציאות לנס בדרך הזה אבל היה הוא מכלל הטבעים לא היו הנביאים מתארים אותו יתעלה בעושה נפלאות לבדו וישעיה אמר אודה שמך כי עשית פלא ואמר האומר לצולה חרבי ודוד אמר ההופכי הצור אגם מים. ואם היה כל זה בטבע מה היה ההלול בזה. ולכן אין ראוי לקבל בזה דעת הרב ותלמידיו אמנם מה שנראה לי בזה יתבאר בפרקים האלה: