מפי אהרן· רבי אהרן בכור אלחדיף
מפתחות מספר "מפי אהרן" ע"ס א"ב · אות ה
המזיק לחבירו בעצתו. דט"ז ע"א: המזיק שעבודו של חבירו. די"ח ע"ג:
היכא שנפל מחלוקת בגופו של קרקע אין הוכחה מפנקס הטאבו. דל"ט ע"ב:
המנהג בממשלה למכור החצר עם הבית ואינם מבארים. שם ע"ג:
היתה החלון למטה בכותל כופה את חבירו לבנות כנגדה ברחוק ד"א ולהגביה הבנין ד"א כדי שלא יביט בו מן החלון. שם:
הנשבע שלא ידבר עם חברו מותר לכתוב לו בכתב. ד"ס ע"א:
הפוגם שטרו אין אדם עשוי להשטות לא כן במוחל כל החוב שייך ביה השטאה. ד"ס ע"ג:
הרי שפתח חלון לצד חבירו ומחל לו בעל החצר ה"ז החזיק ואינו יכול לערער עליו. ד"ן ע"א:
הא דאמרינן היכא דלא ידע ומחיל לא הוייא מחי' היינו בע"פ. אבל בכתב גמר ומחיל. דס"א ע"ב:
היה לו משכון ע"ח שהי"ל אצל אחרים וקידש בו אשה. דנ"ג ע"ד:
המוכר שע"ח לחבירו ומסר המשכין ביד הלוקח שוב אינו יכול למחול וכו'. דנ"ה ע"א:
המוחלת כתובתה אצ"ק וכו'. דנ"ה ע"א: המהרהר בד"ת א"צ לברך והכותב צריך לברך. דנ"ט ע"ב: הכופר בפקדון ונתפשר עמו ומח"ל ואח"כ מצא עדים יכול לחזור בו. דס"א ע"ב:
הפותח חלון לחורבת חברו אם הוי חזקה. ד"ן ע"א: היה פתח של אחד מהשותפים בחצר קטן. אינו יכול להרחיבו. ד"ן ע"ג:
הנשבע שלא ליכנס בתקנת הקהל ה"ז שבו"ש. דס"ו ע"א: הסכימו הקהל למנות אנשים נאמנים על המסים והחרימו ואחד מסר מודעה. שם ע"ג:
הסכמה שהסכימו למגדר מלתא. ואח"כ ראו דבאו לתקן ונמצא מקלקל בטלה ההסכמה. דפ"א ע"א:
המפרנס יתום בתוך ביתו פטור וכו'. דפ"ד ע"ב: היה המלוה ת"ח אין משביעין אותו. דפ"ט ע"ג:
הבית והעליה של שנים כל קלקול שיארע בכתלים וכו'. דצ"ג ע"א:
הבא למעט מכבוד הרב שיזכה באיזה שררה ה"ז שו"ד. דצ"ו ע"ב: