מפי אהרן· רבי אהרן בכור אלחדיף
מפי אהרון · סימן יח
שאלה נשאלתי מראובן ראש על ארץ רבה וח' באשי בהורמנא דמלכא על דבר אויר גג אוצר ובירה גדולה הידועה לכוללות העיר כי הוא רוצה לבנות חצר ובית דירה על גבו לו לעצמו ויש כמה בני אדם מבני העיר מעכבים ע"י שלא לבנות. האם יכולים לעכב עליו עפ"י הדין או לא. ואלו הם טענותיו:
א) כי בעיר הזאת יש יותר משלשים דירות בתים ועליות אשר הם ממון הכולל וכל אחד מב"ה לקח לו בית ודר בו בלי כסף ובלי מחיר והוא בממונו ומקנת כספו לעשות בו כחפצו ורצונו. והגם שלא יחשבו אותו כ"א כאחד מבני העיר למה תגרע נחלתו וכי בשביל שאני זכר הפסדתי ואם לא תהיה כהנת כפונדקית שהם דרים בבתים בנויים ומשוכללים חנם ואני לא אהיה כאחד מהם הלא אני וואכיל ח' באשי בהורמנא דמלכא ומשרת חנם ויש דין אפוטרופוס וגדול האחים והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו:
ב) כי אויר הבירה הנז' לא ימכר ולא יגאל לשום נכרי שאינו ב"ב כי הוא בתוך מחנה העברים וקרוב לבהכ"נ וגם יש לו שנים רבות משנים קדמוניות שעומד בלי בנין ומרוב הימים מן הגשם שיורד עליו לחורב ביום ולקרח בלילה ויד זרים ממשמשת בו ומחריבים אותו נפל וחזר ובנאוהו. ואם יבנה על האויר הנז' יהיה שמירה מעלייא לגג הנז' וזה נהנה וזה אינו חסר הוא וכופין על מדת סדום ובפרט בנדון זה שיש תועלת והנאה לכל הצדדים וכמו שאמרנו לעיל:
ג) כי ראובן הנז' רוצה לבנות על גג הבירה כדין הבונה חורבת חבירו ובעת אשר ישלמו לו דמי הבנין הוא יוצא ממנו וע"ז הוא שואל האם יוכלים לעכב עפ"י הדין שלא לבנות על הכיפה יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה:
תשובה הגם שאני הקטן לעת עתה אין לי מס' הפוסקים שו"ת עכ"פ בטחוני חזק בהאלי"ת כי ינחני בדרך אמת לחוות דעי כאשר תשיג יד כהה עפ"י האמת והצדק וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
ואען ואומר עיקרא דהאי מילתא היא בש"ע חו"מ סי' שע"ה ס"ו וז"ל היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות חבירו שמין לו וידו על התחתונה. ואם אמר בעל הבנין עציי ואבניי אני נוטל שומעין לו אמ"ל בעל הקרקע טול מה שבנית שומעין לו. הגה"ה ודוקא אם החורבה אינה עשויה ליבנות. אבל אם עשויה ליבנות או במקום שסתם חורבה עומדת ליבנות דינו כמו חצרות שיבאר בסמוך ס"ז וז"ל. החצרות הרי הם ראוים לבנין ולהוסיף בהם בתים ועליות לפיכך הבונה בחצר חבירו הרי זה כנוטע שדה העשויה ליטע ושמין לו כמה האדם רוצה ליתן בבנין זה לבנותו וכו' וכן כתב שם וז"ל ראובן שהיה לו בית רעוע ויצא מן העיר ובא שמעון ודר בו והוציא הוצאות להציל הבית מן הנפילה וסיידו וכיירו כל מה שהיה לצורך שלא יפול צריך ראובן להחזיר לשמעון וכו' וכשיתן ראובן מה שחייב ליתן לשמעון יצא מן הבית וכו' ע"ש:
הנה מלשון הדין הנ"ל לכאורה נראה כי אויר גג הבירה הנז' דינו כדין חורבה שאינה עשויה ליבנות מאחר שעמד בלתי בנין שנים רבות אין מספר. וג"כ דינו כדין היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות מאחר שיש מעכבים שלא לבנות. אבל בין הכי ובין הכי נראה שיכול לבנות אבל שמין לו וידו עהת"ח שאם ההוצאה יתירה על השבח נוטל את השבח ואם השבח יותר על ההוצאה נוטל את ההוצאה כאשר מבואר בסי' זה ס"א סמ"ע ס"ק ב':
אבל האמת יורה דרכו שאויר גג הבירה הנז' דינו כדין החצרות הראוים הם לבנין ולהוסיף בהם בתים ועליות והבונה בו כנוטע שדה העשויה ליטע ושמין לו כמה אדם רוצה ליתן כגון זה לבנותו וכו':
והגם שעמד הגג הנ"ל זמן רב בלתי בנין לא יאמר עליו שיש לו דין חורבה שאינה עשויה ליבנות כל שעתא ושעתא ראוי לבנין הוא ומה שלא נבנה זמן רב הוא שלא נמצא שום אדם לבנותו ואדרבא לאידך גיסא מסתברא שיכול ראובן הנז' לבנות ע"ג הגג עפ"י הדין מפני כמה טעמים:
א) כי עמידת הגג הנז' בלתי בנין יסבב שיפול מרוב ימים כאשר נפל מקודם מאחר שהוא לחורב ביום ולקרח בלילה ויד זרים ממשמשת בו ומחריבים אותו כנ"ל והרי זה דומה למש"ל ראובן שהיה לו בית רעוע ויצא מן העיר ובא שמעון ודר בו והוציא הוצאות להציל הבית מן הנפילה וסיידו וכיירו כל מה שהיה לצורך שלא יפול צריך ראובן להחזיר לשמעון וכו' וכשיתן ראובן מה שחייב ליתן לשמעון יצא מן הבית ע"כ:
לפי"ז בנ"ד הרי ראובן הנז' יכול לבנות האויר הנז' להציל הבירה הנז' מן הנפילה ובעת אשר יפרעו לו מה שהוציא על הבנין אזי הוא יוצא ממנו שזה נהנה וז"א חסר וכופין על מדת סדום. וכ"כ שם סי' שס"ג ס"ה וז"ל הדר בחצר חבירו שלא מדעתו וכו' אם אותו החצר אינה עשויה לשכר אינו צריך להעלות לו שכר אעפ"י שדרך זה הדר לשכור מקום לעצמו שזה נהנה וז"א חסר הוא וה"מ דוקא בדבר דאי בעי ליהנות לא יוכל ליהנות אבל בגוונא דאי בעל החצר רוצה ליהנות ולהרויח להשכיר חצרו היה יכול אלא שאינו רוצה אין כופין אותו לעשות בחנם וסתם בתים בזמן הזה קיימי לאגרא הם ואעפ"י שעדין לא השכירו מעולם עכ"ל:
לפי"ז הנה מבואר יוצא כי חצר שאינה עשויה לשכר אינו חייב להעלות לו שכר שזה נהנה וז"א חסר ולענ"ד יראה לי כי אויר גג הבירה הנז' הגם שהוא ראוי לבנין הוא דומה לחצר דלא קיימא לאגרא ואפי' אם ירצו הבעלים ולהרויח ממנו לא יוכלו מאחר שהוא הפקר בעלמא והו"ל זה נהנה וז"א חסר דכופין על מדת סדום וע"ש סי' קנ"ג ס"ח וסי' קנ"ד ס"ג וסי"ג וסי' רס"ד ס"ד וסי' שי"ח ס"א אופנים שונים מענינים שזה נהנה וז"א חסר דכופין על מדת סדום במקום דאי בעי ליהנות ולא יוכל ליהנות ושכנגדו יש לו הנאה דכופין ואינו יכול לעכב ע"י שלא ליהנות ואפי' בחצר שהיא בנויה ומשוכללת. כ"ש בנ"ד שרוצה לבנות אויר שהוא כמו הפקר בעלמא:
גם יראה לענ"ד כי לא מלבד שאינם יכולים לעכב עליו אלא אף גם זאת שמחוייבים לעזור לו בבנין מאחר שהם ג"כ יש להם הנאה בבנין הנז' האחת שהבנין התחתון נשמר מן הנפילה כנז"ל ועוד שנית שראובן הנז' צריך לחזק הכותלים של מטה כדי שיוכלו לעמוד בכל חוזק ותוקף ועוד ג' שראובן הנז' אפי' אם לא נחשוב אותו אלא כאחד מב"ה. עכ"פ גם הוא יש לו חלק וזכות בבירה הנז' והם כמו שותפים בבנין או בחורבה והגע עצמך אם היתה חורבה או בית רעוע של שותפים ומגיע מהם נזק לכולם ורצה האחד מהם לבנות החורבה או לחזק הבית הנז' בכדי להרחיק הנזק ויש הנאה לכולם האם יכולים השותפים לעכב עליו זה מן הנמנע ורחוק מן השכל הוא. אלא אדרבא לאידך גיסא מסתברא שמחוייבים לעזור לו בהוצאות וצריכים להרחיק הנזק ולקרב התועלת וההנאה לכולם היא והוא מדברים שבני העיר כופין זה את זה המובא שם סי' קס"ג ואפי' המיעוט כופין את הרוב וכו' עש"ב:
וגם מבואר יוצא סי' קס"ד ס"א הבית והעליה של שנים כל קילקול שיארע בכותלים מן התקרה ולמטה חייב בעל הבית מן התקרה ולמעלה בעל העלית יתקננו והתקרה בעצמה של בעל הבית וכו' כותל שבין ראו' לשמעון והוא של אחד מהם יכול לסותרו כשירצה ואין השני יכול למחות ואם הכותל רעוע אעפ"י שהוא של שניהם אחד מהם יכול לסותרו והשני צריך לתת חלקו וכו' וכן שם סי' קע"ח וז"ל שותף שירד לתוך שדה חבירו המשותף ועבדה חשוב כיורד ברשות ונוטל כדין אריסי העיר וכו' ואפי' שאינה עשויה ליטע וכו' ואם מיחה השותף השני שלא לעשות כגון שבנה בנין והוא מוחה בו. אם הוא דבר שא"א מלבנות צריך חבירו ליתן לו חלקו וכו' וכתב שם בביאורים ס"ק ג' וז"ל והוא מוחה בו וכו' פי' אם הוא דבר שא"א מלבנות דהיינו שבית השותף עומד ליפול והשו' אי אפשר לבנות חלקו עד שיבנה ג"כ חלק חבירו וחבירו אינו רוצה לבנות כופין חבירו ליתן לו חלקו ויורדין לנכסיו וגובין ממנו לבנות הבית המשותף ואינו יכול לומר בנה אתה את הבית ודר בו עד שישלם לך וא"ל אמאי יכול כאן ליכפות ליתן לו חלקו ומשמע שיורדין לנכסיו. ובבית ועליה אינו כופהו רק שיושב בה עד שיתן לו הוצאותיו דשם גבי בית ועליה יכו"ל בעל הבית לבעל העליה מה לך לכפות הרי כל ההוצאות אשר אתה צריך למעלה בנה למטה ודר בו וכו' ומה לך אם תבנה בנין שלך למעלה או למטה משו"ה אין יורדין לנכסיו. משא"כ כאן שצריך הוצאות יתרים כיון שמוכרח לבנות חלק שניהם שא"א לבנות זה בלא זה דיש לומר לו כיון ששנינו צריכים לבנין זה וכו' איני רוצה להוציא הוצאות לבדי ואפי' בשנים שאינם שותפים כל שיש דבר שהוא מוכרח לשניהם ואין האחד רוצה לעשותן יכול השני לכפותו וראיה לזה מהא דב"ה כופין זה את זה לבנות החומה ושאר דברים הצריכים כו' דצריכים ליתן ואינו דומה למקיף חבירו דסי' קנ"ח דמדמין ליה לזה נהנה וז"א חסר וכו' כי בדבר המוכרח לשניהם באמת כופין זא"ז וכו' ולזה נלע"ד דהוא הדין בבית המשותף שנפל ולא נשאר רק הקרקע ואינו יכול לשנות הקרקע לדבר אחר רק לבנין שיכול לכפותו לבנות דהוי כמציל מן ההיזק דאחד יכול לכוף את חבירו כמש"ל. ואין לדמותו למי שרוצה להשביח נכסי שותפות שאינו יכול לכפות זא"ז דכיון שאינו עשוי לשנותו לדבר אחר מופסד ועומד הוא וכהצלה מנזק דמייא עש"ב:
וכן ההיא שהבאתי לעיל כותל שבין ראו' לשמעון וכו' והכותל רעוע אעפ"י שהוא של שניהם אחד מהם יכול לסותרו והשני צריך לתת חלקו. וכן ההיא דסי' קע"ח שותף שירד לתוך שדה המשותף וכו' ואם מיחה השותף הב' שלא לעשות כגון שבנה בנין והוא מוחה בו וכו' דהיינו שבית השותף עומד ליפול והשותף א"א לבנות חלקו עד שיבנה ג"כ חלק חבי' וחבי' אינו רוצה לבנות כופין חבי' ליתן לו חלקו ויורדין לנכסיו וגובין ממנו לבנות הבית המשותף וכו' ואפי' בשנים שאינם שותפים כל שיש דבר שהוא מוכרח לשניהם יכול האחד להכריח לשני לכפותו וראיה וכו':
הרי בהדיא איתמר שכל דבר שיש היזק לשניהם או הנאה לשניהם בין לבנות בין לסתור שכופין זא"ז ויורדים לנכסי המעכב וגובין ממנו:
לפי"ז בנ"ד שהבירה הנז' היא לזכות כל ב"ה והרי היא כבית המשותף ועתידה ליפול אם לא יחזקו אותה כאשר נפלה מקודם הא ודאי שחייבים הקהל לעזור לראובן הנז' בבנין מאחר שההיזק מגיע לבירה הנז' באורך ימים והוא הדין במקום שיש הנאה לב' הצדדים שמחוייבים כולם לתת דמי ההוצאה כמבואר שם סי' קנ"ח ס"ז וט' ע"ש:
שוב ראיתי להרב המאסף ר"ן עמרם ז"ל בערך סוחרים אות י"א שכתב משם ב"י סי' שע"א וז"ל אדם שיש לו בית אמו חורבה והסוחרים נוטים שם אהל סחורתם ונותנים לו דבר מועט שכירות ובא אחד ובנה שם בנין ואין יד בעל החורבה משגת לפרוע לו דמי בנינו אין אומרים יתן לי מה שהיו נותנים לי הסוחרים שכן חסרו אלא יתן לו כל מה שנהנה ורואים כמה יתן אדם בחורבה כזאת לבנות עליה ונותן לו עכ"ל. הנה מדברי תשו' זאת לכאורה נר' כי חייב ראובן לתת שיעור מה שיהנה בבנינו ע"ג הבירה הנז' אפי' האמת לכשתדקדק בדברי הב"י הנז' ז"ל תמצא שאינו חייב ראובן הנז' כל ואדרבא לאידך גיסא מסתברא והטעם א' שלא חסר להם כלום כי מעולם לא נהנו מן האויר הנז' ואפי' אם ירצו ליהנות לא יוכלו כי כמו הפקר בעלמא הוא ועוד ב' שיש להם הנאה בבנינו לשמירת הבירה הנז' מן ההיזק וכמש"ל ודוק:
עוד זאת כי ראו' הנז' יש לו דין אפוטרופוס וגדול האחים ועלית על כולנה כי הוא וואקי"ל ח' באשי בהורמנא דמלכא יר"ה ועומד בפרץ חנם ולמה תגרע נחלתו מב"ה כמש"ל, ועי' להר' משא מלך דמ"ד ופ"מ ח"א ס"ד ולב שלמה סוף אות ג' דקכ"ו כי חכם העיר שנתמנה עפ"י רשות המלך שקול כמו מלך ויפתח בדורו וכו' ודין המלך מבואר בשמואל ח' וז"ל ויאמר זה יהיה משפע המלך אשר ימלוך עליכם וכו' ולחרוש חרישו ולקצור קצירו וכו' ואת שדותיכם ואת כרמכם וזיתכם הטובים יקח ונתן לעבדיו וזרעיכם וכרמכם יעשור ונתן לסריסיו ועבדיו וכו' ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו וכו':
עוד זאת מצאתי בס' החינוך מצוה תצ"ג וז"ל ואמז"ל שרשות ביד המלך לעשות לו דרך באמצע השדות והכרמים וכו' וכן שם מצוה ע"ז בדין הנשיא שנאמר ונשיא בעמך לא תאור שכונת הכתוב להזהירנו ע"כ שהוא ראש שררה על ישר' בין ממשלת מלכות בין ממשלת התו' וכו' וע"כ צריכים לקבל דעת אחד מהם אם טוב ואם רע למען יצליחו ויעסקו בעסקו של עולם פעם ימצא בעצתו וחפצי תועלת רב ופעם להיפך וכ"ז טוב מן המחלוקת שגורם ביטול גמור ומאחר שהממונה לראש סיבה אל התועלת שאמרנו הן שהוא גדול להדריכנו בדרכי הדת או גדול במלכות לשמור איש מרעהו שתקיף ממנו ראוי הדבר וכשר שלא נקל בכבודו וגם שלא לקללו אפי' שלא בפניו וכ"ש בשני עדים כדי שלא נבא מתיך כך לחלוק עמו לפי שההרגל שהאדם מרגיל עצמו ביני לבין עצמי זה סוף מעשהו והמחלוקת עליו אמרו ההפסד הנמצא בשבילי וכו' ע"ש:
לפי"ז לקענ"ד יראה לי כי לא מלבד שאינם יכולים לעכב עליו מלבנות אלא ג"כ חייבא רמייא עליהם לעזור לו כאשר תשיג את ידם מאחר שיש להם הנאה בבנינו כנז"ל והם אין להם הנאה מהאויר הנז' אפי' אם ירצו ליהנות לא יוכלו ליהנות ועוד כי ראובן הנז' יש לי דין אפוטרופוס וגדול האחים והוא הוואקי'ל חכם באשי כנז'. ובפרט שרבים מבני העיר כל אחד לקח לו בית מבתי הכולל ודר בה חינה דור אחר דור ולמה תגרע נחלתו מהם במקום שרוצה לבנות על האייר הנז' מכיםי וממונו ובפרט ההוא אמר לבנות כדין הבונה חורבת חבירו ובעת אשר ישלמו דמי הבנין הוא יוצא ממנו ועכ"פ אמינא שאם המצא ימצא איזה אדם מבני ישראל שירצה לקנות האויר הנז' ויבנה עליו תכף עבור שמירת הבית הנז' מן הנפילה בודאי שיכולים למוכרו לטובת כוללות העיר וגם בזה האופן ראובן הנז' קודם לאחרים מדין בן המצר שגם הוא יש לו חלק וזכות בבירה הנז' ובפרט שיש לי קרקע וחצר סמוך ממש לאייר הנז':
ברם אם לא נמצא אדם שיקנה האויר הנז' מבני ברית והם מעכבים עליו אין זה כ"א שנאה וצרות עין והוא ממדת הקנאי והחמדן שרצה בהיזק עצמו כדי שלא יהנה חבירו ה' יצילנו ממדות אלו. וכ"ז כתבתי לענ"ד וקוצ"ד ואינינו תוקע עצמו לדון ולהורות כ"א בהם' גדולי הדור אשר קטנם עבה ממותני. ונראית אמי"ץ ח"ש היום ח' ניסן התרס"ד וקיים כ"ד איש יאודי
הצעיר מכלוף אל דאודי ס"ט
הן כל יקר ראתה עיני את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת רב אחאי ורב רחימאי הרב הכולל בישראל להלל מוכתר בכתר מלכות ראש על ארץ עבי יע"א ע"ע ראובן שהוא וואקיל ח' באשי בעיר אחרת שרוצה לבניה בתים ועליות ע"ג הבירה השייכה לכוללות העיר שלו המשותפים בה כל אנשי הקהל של העיר הנז' עצמה וראו' הנז' ג"כ היא אחד מתושבי הקהל הנז' משנים קדמוניות ואנשי הקהל הנז' רובם ככולם מוחין ומעכבים על ידו שלא להניחו לבנות ע"ג הבירה הנז' שום בנין כלל יען כי היא הקדש לכל אנשי הקהל הנז' ואין לי רשות לבנות שום בנין בלי רשותם זוהי טענתם של אנשי הקהל על ראובן הנז'. ומע' הרב הפוסק הנז' הי"ו האריך הרחיב למעניתי לאסוף ולקבץ כמה טעמים שונים שהדין עם ראובן הנז' ולאפס הפנאי לא יכולתי לבוא בארוכה ולשאת ולתת בדבר הלכה. אכן האמת יורה דרכו שהדין עם ראובן הנז' לבנות על גבי הבירה כחפצו ורצונו ואינם יכולים אנשי הק"ק הי"ו לעכב על ידו כלל מאחר שהוא שותף עמהם בבירה הנז' והלכה רווחת דשותף יורד ברשות הוי כידוע אך זו בלבד כעת שאנשי הק"ק מוחין ומעכבין ע"י אהנייא להו מחאתם שאינם חייבים לתת לראובן הנז' חלקם להוצאת הבנין כלל ותו' לא מידי. אמנם אינם יכולים הק"ק לעכב ע"י שלא לבנות כנז"ל ועי' במיר"ם ז"ל בח"מ סי' קע"ח משם הגמי"י יעו"ש ובתשו' מהרימ"ט ז"ל ח"א סי' ק"ו שהאריך בזה ובתשו' הרב ס"מ ז"ל בח"ב סי' מ"ה שנשאל על נדון כזה יעש"ב באופן שהרשות נתונה ביד ראו' הנז' לבנות ע"ג הבירה של הכולל ככל אשר תאוה נפשו ואינם יכולים הק"ק לעכב על ידו כלל כנז"ל שכן שירת הדין נותנת והדברים פשיטים כן נלענ"ד להלכה ולמעשה וצור ישראל יצילנו משגיאות וימ"ן כיר"א פי המדבר אנא זעירא דמן חברייא הצעיר יצחק משה אבואלעפייא ס"ט
ב"ה טו"ב אייר תרס"ד לפ"ק פעה"ק צפת"ו
עין רואה בכל הכתוב מעלה בדברי מע' הרב הגאון המפורסם ח"ק כמהר"ר יצחק אבואלעפייא הי"ו בעל המחבר פני יצחק מה שהעלה הלכה למעשה ומחמת רובי טרדות דמתא באנו בקצרה לתוקף פס"ד הנ"ל נאם רפאל (הדומ"ץ) ס"ט. הצעיר חיים מנשה כתהון ס"ט. הצעיר ישמעאל הכהן ס"ט.