מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק יח · הלכה יב
השוחט שלמים בחוץ קודם פתיחת ההיכל פטור שהרי הן מחוסרים מעשה. והנה בשמעתין קאמר לה ר"ח ואח"כ קאמר דמתנה לה בדרבה ופי' משום דקשה קו' תוס' דר"ח איתא לי' הואיל לחומרא לכן מתנה לה בדרבה וכן מוכח בירושלמי דשם איתא דר"ח מפרש טעם דמ"ד חייב וטעם דמ"ד פטור והיינו משום הואיל מעתה קשה דאית לי' הואיל לחומרא א"כ אמאי פטור דיליף דמחוסר מעשה אמרינן הואיל לחומרא כדאיתא בפסחים דף ס"א וא"ל כתי' שני' שכ' בתוי"ש משום דחייב כרת ובידו לתקן עצמו משא"כ פתיחות דלתות ההיכל אין תלוי בדידי' וגם ליכא חיוב כרת דז"א דרבינו סובר לענין מלאכת יו"ט לחומרא אף במחוסר מעשה ג"כ הואיל ועוד כיון דמתנה בדרבה יען דסובר דל"א הואיל לחומרא א"כ לר"ח חייב ולמה פסק דפטור ונראה דרבינו סובר דהא הוה קודם שחיטת התמיד וכמו שהוק' תוס' דתיפוק לי' משום דהוה קודם התמיד וע"כ יען דבדיעבד כשר ולפי"ז י"ל דל"ש כלל לומר הואיל דהרי אף אי הוה אמרינן הואיל אין לו לכתחלה להכשיר ולא חזי לכתחלה ע"כ לא אמרינן הואיל בזה.
השוחט שלמים קודם פתיחות דלתות ההיכל וכו'. ובהא ניחא לי דהקשו תוס' מנחות דף ט' הא שחיטה ל"ב כהונה ובעי פנים ותי' משום קבלה ותמוה א"כ אמאי חייב אש"ח הא משום קבלה א"ח בחוץ וכבר הקשה כן בתורת גיטין בסוף ספרו ונראה דכונתם דהא קודם פתיחות דלתות ההיכל באמת לא מחייב אש"ח ואם אפשר לקבל הדם בפנים הו' פטור באמת דהא דהקרבן מיפסל קודם ששחטן דלתות ההיכל אפי' שחטו בפנים היינו משום דבעי לקבל הדם בעי פנים וקודם פתיחות דלתות וא"כ רק דקשיא אכתי איך אפשר שישחוט בחוץ הא מיפסל ביוצא דעדיין לא הגיע זמנו לצאת כדאיתא בזבחים דף פ"ט דהכי ס"ל לר"ש ומכש"כ בקד"ק וא"ל דעודה מפרכסת דהרי הוא כחי' לא מיפסל ביוצא דאכתי יקשה הא הדם נפסל ביוצא יען שנתקדש בסכין כדאיתא בסוטה דסכין מקדשי לדם ואין מקדש אלא בפנים כדאיתא בזבחים דף פ"ח וכ"כ תוס' בזבחים דף כ' ע"ב דאין כלי מקדש לפסול ביוצא אלא בפנים ואה"נ אי לאו דבעי קבלה בכ"ש הו' צריך פנים כדי שיתקדש הדם אלא כיון דבאמת צריך קבלה בפנים מתקדש בלא"ה הדם ע"י קבלה בכ"ש לכן כ' תוס' דמשום קבלה בעי פנים.
אולם לכאו' אכתי קשה הא במנחות דף ק"א מוכח דגם מתקדש הבשר ע"י סכין וא"כ ממילא בעי פנים דאל"כ לא מתקדש אך א"כ יקשה טובא הא דקייל"ן שחיטה לאו עבודה וכ' תוס' יען דכשר בזר ויקשה הא גם שחיטה עבודה הוא דמתקדש הבשר בשחיטת סכין כ"ש וליבעי באמת שחיטה גם כהונה לכן נראה דהא דמתקדש הבשר בסכין אין משום דבלא"ה אין הקרבן כשר דהא כיון דקדשי בקדושת פה סגי דחל עליו קדוה"ג אמנם גמ' במנחות קאמר דאין לו פדיון היינו משום דאי נמי לא הקדשו קדוה"ג אלא שחטו בסכין כ"ש לשם קרבן הו' מתקדש להיות קרבן וכמוש"כ בה' אימ"ז א"כ אין הקדושה ע"י קדושת פה לכן אין לו פדיון דהא מתקדש בלא"ה ע"י סכין כיון דבאמת צריך פנים אבל לפי קושייתם דלא ליבעי פנים לא הו' אפשר שיתקדש קרבן רק בקדושת פה דקדושת הסכין כ"ש לא מתקדש כיון דהי' בחוץ ושפיר הקשו א"כ לא ליבעי פנים וכן מוכח ממש"כ תוס' חולין דף קל"ה דבהעמיד והעריך מחיים יכול לפדות לאחר מיתה והא דקדשים שמתו יצאו מידי מעילה משום דל"ה קדשים בסכין ע"כ דס"ל דמתקדש הבהמה ע"י הסכין ובעי העוה"ע רק משכחת בהעריך מחיים אמנם לפי"ז יש לומר בפשיטות הא דס"ל לר"ל דמיפסל ביוצא קודם זריקה הנה באמת רק יען שקבלוהו כבר מחיצות כדאיתא זבחים כ"ב בעולת במת יחיד שהכניסו לפנים אמנם לפי קושייתם דישחוט בחוץ ל"ה מיפסל כלל דודאי ע"י הסכין ג"כ לא מתקדש בחוץ.
כעת ראיתי בספר עיני אברהם שהעלה דבאמת רק בשלמים פסול קודם פתיחות דלתות ההיכל אבל שאר קרבנות אין אלא לכתחלה כמוש"כ בפ"ה מה' אלו והא דיקשה אמאי באמת לא נילף שאר קרבנות משלמים בהקישא דזאת התורה כ' דהנה בזבחים דף נ"ב מסיק הגמרא דתלתא קראי כתיבי חד לגופי' ומפרש רבינו הכונה דאי לא כתב רחמנא אלא קרא דפתח דאוה"מ הו"א לגופי' הוא דאתי לאשמעינן דשחיטת קדק"ל צריך שיהא באוה"מ ומשום שהייתי אומר דלא הכשיר הכתוב שחיטת קדק"ל באוה"מ אלא נגד הפתח דוקא ולא בשאר צדדין מדאפקי' קרא בלשון פתח משו"ה כ' אידך קרא דלפני אוה"מ להכשיר כל הצדדים וכדי שלא לומר דכשר אפי' צדי צדדים כתב קרא שלישי דלפני אוה"מ לפסול צדי צדדים ומדלא כתב בקרא קמא דלגופי' לפני אוה"מ כמו דכתיב באידך קרא כיון דקיימא לן דאפי' צדדין כשרין וכתב פתח אוה"מ שמעינן נמי הא דשלמים ששחטו קודם פתיחות דלתות וכו' נקטינן מכל האמור דקרא דלפני אוה"מ אתא לאפוקי שלמים מהקישא דזאת התורה דלא תימא דאינן נשחטין אלא בצפון וכו' ואי לא כתב אלא קרא דלפני אוה"מ הו"א דקרא דלפני אוה"מ לגופי' הוא דאתא דצריך שתהא שחיטתן בצפון דוקא מהך הקישא כדכתיבנא וסובר רבינו דאפקי' רחמנא לשלמים מהקישא דזאת התורה לגמרי דלא ילפי' משאר קרבנות לענין צפון ולא שאר קרבנות משלמים לענין שיהא פתוח ולא נעול ולכן רק גבי שלמים כ' דפסול את"ד.
אם שחטה קודם פתיחות דלתות ההיכל דפטור. בתוס' יומא ס"ג כתבו הטעם משום דאינם ראויים לפנים קודם פתיחות דלתות ההיכל וכהא"ג כתבו תוס' זבחים נ"ט ותמוה הא גם בע"מ חייב היכא דאם עלה לא ירד כגון בדוקין שבעין אליבא דר"ע כדאיתא בבכורות דף ט"ז אף דא"ר לפנים כיון דעלה לא ירד חייב ולי נראה דכונתם לחלק עפמש"כ תוס' מנחות מ"ד דלקבוע לו מקום לא שייך הא"ט דאין מעבירין עהמ"צ כמוש"כ בברכ"י סי' כ"ה וכן בשו"ת נחלת בנימין דכיון דקרא כתיב אל יסוד מזבח ואנן מסופקין באיזה יסוד איירא רחמנא ולכן אם באמת כונת התורה ליסוד דרומי לא שייך לומר על יסוד מערבי דא"מ ממקום המצוה דהא אין כאן מקום למצוה אלא שאתה רוצה לקבוע מקום המצוה ליסוד מערבי מכח א"מ אדרבא נהפך הוא דאין כאן מקום המצוה ואין כאן איסור דא"מ עיי"ש א"כ ה"נ כאן דאין המקום ראוי' לשחיטה קודם פתיחות דלתות ההיכל בהא אם עלה ירד.
בדברי רבינו התמוהין בהך דשני שעירי יוהכ"פ נראה עוד ליישב דרבינו מפרש ג"כ כרש"י אלא דס"ל סוגי' קאי כמ"ד בחולין דף י"א דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם א"כ קודם הגרלה פשיטא דיש עליו כל קדושת קרבן וחייב עלי' משום ש"ח וא"כ הי' הסברא לומר שגם אחר הגרלה חייב עלי' משום ש"ח דקדושה שבה להיכן הלכה ולכן צריך קרא לד' למעט שעיר המשתלח אבל רבינו דלא הביא הך דראוי לשם בה' יוהכ"פ רק כתב דטרפה פסול מקרא דיעמד חי וע"כ דס"ל דאין הגרלה מעכב א"כ משכחת שעיר משתלח שקבעו מיד בשעת לקיחה ובהא לא שייך הטעם דליבעי ראוי' לשם לכן רק ממעט מקרא דיעמד חי וא"כ אין צריך קרא למעט שעיר המשתלח דהא אין ראוי' לפתח אוה"מ לכן אדרבא אמרינן לד' לרבות אתי דאפ"ה חייב מטעם זה דעכ"פ מצוה בהגרלה א"כ הוה ראוי' לפנים משום הגרלה גופי' ודו"ק.