אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק יג · הלכה ז

הלכה ה

מה בין מחבת למרחשת יש לה שפה. הנה רבינו מפרש מרחשת דלא כפירש"י שרוחש וצפה בשמן ולכאורה קשה דרבינו בפ"ו מחומ"צ כתב דאם אפה וטגנה בשמן במחבת הוה כבישול דאדמבשל מחמע וא"כ יקשה מרחשת דשמנה מרובה ג"כ הוה טיגון כבישול אמנם הדבר נכון דהא ס"ל דמרחשת עיסה רכה ויש לה שפה אבל שמנה רק מיעוט ול"ה כהא"ג טיגון כבישול שוב ראיתי שכן העלה אאמוה"ג זצ"ל בספרו שבי"ד סי' תס"ב וכתב דהא דמורבכת משמע רובה שמנה הא כ' רבינו בפ"ט ממעה"ק דחולטה תחילה ברותחין יעיי"ש אמנם לכאורה גם קושיא הנ"ל יקשה גם למתירין שהביא הטור והה"מ לטגן בשמן דהב"ח כתב הטעם יען דמ"פ לא נתערבו אלא שכבר שמו במחבת שנתלבנה יפה אין לה פנאי להחמיץ וא"כ כאן שמ"פ ע"מ נתערבו בלישה לא מהני טיגון בשמן גם להמתירין וקשיא ממנחת מרחשת אך א"ש כי ב"ח כ' לפרש כן דלא יקשה דברי הטור בסי' תס"א אהדדי שכ' שאם הרתיח יפה המחבת שרי לטגנה בשמן א"כ מטעם חליטה הוא דמתירין ואח"כ כ' דאסור לחלוט במים רותחין דאין בקיאין בחליטה וע"ז כ' אם חלטו בשמן ל"ה כמו מ"פ ע"מ יען שלא נתערבו תחילה אבל במים אסור דטבע המים אע"פ שהן רותחין מעכבין אפיות העיסה וממהר להחמיץ א"כ כ"ז יען דאין בקיאין בחליטה אבל אי בקיאין בחליטה א"צ לטעמו של ב"ח יען דלא נתערב ע"מ תחילה אלא במחבת שנתלבנה יפה אף אם נתערבה תחילה מ"פ עם מים מהני ג"כ טיגון במחבת שהרתיח יפה כמו בחליטה במים דשרי דאין בקיאין בחליטה ואדרבא עדיף מבמים כסברת ב"ח וא"כ א"ש במקדש דבקיאין בחליטה כמוש"כ פ"ט ממעה"ק א"כ כש"כ בחליטה בשמן ולפי"ז ניחא גם קו' אדמוה"ג זצ"ל הנ"ל דזה שכ' הב"י בשם רבינו דאפשר לטגן הוא ג"כ יען דאין בקיאין בחליטה ולית לי' החילוק שמחלק הטור בין חליטה בשמן לחליטה במים אלא גם בשמן ל"מ חליטה דאין בקיאין אבל במקדש דמהני חליטה מהני גם חליטה בשמן אף דהוה מ"פ ע"מ [ועיי' נוב"י סי' כ"ב כ' ליישב הטור דשמן ע"מ רק דרבנן בקיאין בחליטה אבל דמה"ת לא בקיאין ורבינו ס"ל מ"פ ע"מ ח"ג לכן אוסר חליטה אף עם שמן] אמנם אני תמה על הב"ח ונוב"י שהבינו דטור מתיר בשמן מטעם חליטה בשמן עדיף והב"י בשם רבינו ס"ל אפי' חליטה בשמן ל"מ וקשה לי לדבריהם דבפ"ה מחומ"צ מוכח דה"ה שהביא דעת המתירין בטיגון לא קאי אזמן הזה דאין בקיאין בחליטה אלא קאי לפי דין דגמ' דחליטה שרי אלא דהא דאסור בשמן היינו באין רותח כחלוט בהא סובר רבינו דטיגון הוה כבישול וע"ז הביא הה"מ בשם ראשונים דמתירין בטיגון בהרתיח המחבת א"כ לא מטעם חליטה אוסרין אמנם קצת ראי' לדברינו דמטעם חליטה שרי במרחשת יען דמסתמא הי' שם ליבון הכלי ורותח מאוד נראה קצת ראי' מהא דפסחים דף ל"ה דקאמר אם אמרו במקדש בתנור יאמרו בתנור צונן אף בירושלמי פכ"צ משמע דרק ברבוכה שהוא חלוטה אינו בא לידי חומץ דאיתא בירושלמי יכול יוצא ברבוכה דכ' ושמרתם וכו' מה דבעי שימור יוצא יצא זו שא"צ שימור ופי' בק"ע יען שנחלט ברותחין והיינו כסברתנו הנ"ל:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה