אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ט · הלכה כא

הלכה יח

החלות לותת הסולת שלהן וכו' ורקיקין מושחן אחר אפי'. הנה בשעה"מ פ"ו מחומ"צ הקשה מפסחים דף ל"ח דפריך דהא הוה מע"ש מים עם שמן ולדעת רבינו דמושחן אחר אפי' הוא אחר אפי' ל"ה מע"ש כמוש"כ הראב"ד והה"מ:
ונראה ליישב דהנה במג"א סי' תע"א הקשה דתיפוק לי' דלאו בר חימוץ הוא ומהיקשא דל"ת עליו מצות ילפינן דבעינן בר חימוץ כדאיתא בדף ל"ה לענין אורז וע"כ עם מים איירא א"כ נשמע דאף עם מים הוא מע"ש [ובמחהש"ק כ' דזהו לרווחא דמילתא אבל עיקר ההוכחה דא"א בלא מים במיעוט שמן] ואולם בדמ"ר כ' יען דמינו מחמיץ סגי כמוש"כ מג"א סי' תנ"ד אמנם בפ"ח הקשה מטעם אחר דכתיב ושמרתם בעינן שיהא בר שימור וכדאיתא בירושלמי דפסחים ונראה דהנה הנוב"י הקשה מאי זו סברא דיצא זו שמשומר לשם תודה א"י בו ידי מצה דל"ב עשי' לשמה וי"ל דבאמת הא"ט כיון דלס"ד מ"פ ע"מ ל"ה חמץ רק ח"נ דרבנן וא"כ לאו בר שימור הוא דמשומר לשם תודה דהו' עם שמן שאין מחמיץ ל"ה משומר לשם מצה דבעי' שיהא משומר שלא יחמיץ ולפי"ז שפיר פריך הא הו' מצה עשירה דכיון דסברת דלאו בר שימור הוא יען דמ"פ ע"מ אמ"ח א"כ הו' מצה עשירה דבשלמא אי הו' בר שימור משום דחמץ נוקשה הו' דאורייתא אף גם מצה עשירה לא נחשב דהא חזינן דעיקר פעולתו ע"י המים מדמחמיץ א"כ מיושב חדא קו' בירך חברתה:
אלא דבאמת כבר הקשה בשעה"מ הא אחר אפי' נמשח ל"ה מע"ש א"כ ה"נ דא"א לפרש דל"ה שימור מחימוץ דהא בשעת לישה שפיר בר שימור הוא מחימוץ אמנם העלה דקאי אחלת דמערב בו רביעית שמן דלפמש"כ הדבר מוכרח דהא ממעט מושמרתם דבעי שימור מחימוץ וע"ז פריך תיפוק לי' דמע"ש והא ברקיקין דלש במים ואח"כ נתן שמן שפיר בר שימור מחימוץ הוא א"כ ע"כ דבחלת קאי דהא ברקיקין ל"ש למעט מושמרתם דאין בר שימור כיון דלש רק במים שפיר הו' בר שימור:
והנה רבינו בפ"ו מחומ"צ כ' דיוצאין אם לש בשאר מ"פ לבד מיין ושמן והקשה בפ"ח הא בשמן ע"כ דאף עם מים אין יוצאין מדפריך אתודה דהו' מע"ש ומינה בשאר משקין עם מים ל"ה מע"ש ויוצאין בו ויקשה הא לאו בר חימוץ הוא איך יוצאין ומוכח דעם מים הו' חמץ גמור וקשה ממנחות מהא דאמר ר"ל דמ"פ א"ח עליו כרת וכן מהך דמנחות דף נ"ד דמוקי במחמיץ בתפוחים והנה ליישב זה י"ל דלעולם הא דביין ושמן ודבש אין לשין בו דאין יוצאין בו היינו בלא מים דעם מים ל"ה מע"ש ומתודה אין ראי' דהא לרבינו משיחה אחר אפי' וס"ל דע"י המשיחה נעשה מע"ש אבל אם עירב מים ושמן ל"ה מע"ש [בפרט במעט שמן] א"כ מוכח דאדרבא קו' הגמ' ארקיקין לא מחלות ולפי"ז במ"פ יוצאין אפי' בלא מים וע"כ דל"ב בר שימור מחימוץ דהא מ"פ לבד לכו"ע ל"ה חמץ גמור [דהא דמייתא בירושלמי דבעינן בר שימור מחימוץ הוא רק לכתחלה למצוה] וכיון דמוכח דל"ב בר שימור מחימוץ שוב שפיר י"ל גם עם מים ל"ה חמץ גמור רק נוקשה ולא קשיא מר"ל ולא מהך דאין מחמיצן בתפוחים דבאמת ל"ה חמץ גמור מעתה הא דקאמר הטעם דיצא זו שאין נשמרת לשם מצה קאי ארקיקין דאי אחלות שמתערב עם שמן א"צ להאי טעמא שאין משתמרת לשם מצה דהא הטעם דלאו בר שימור מחימוץ הוא והא דיקשה קו' הנוב"י י"ל איפכא דהכי קאמר דהא לשם תודה בעינן גם כן שלא יהא חמץ א"כ השימור לשם תודה היינו שימור שלא יהא חימוץ דפסול לתודה ולכן א"י בו ידי מצה דבעינן שימור לחימוץ לשם מצה דבודאי אי קאי אחלות דמערב מים עם מ"פ דלאו בר חימוץ הוא ל"ש לפרש לאפוקי שמשתמרת לשם זבח דכיון דלאו בר חימוץ הוא ל"ש שמירה מחימוץ בתודה ממילא אין לפסול לפסח משום דאין משתמרת לשם מצה כקו' הנוב"י אבל אי קאי ארקיקין דנילוש במים דהו' בר חימוץ א"כ שייך דבעי שמירה שלא יהא יחמץ ויפסול לתודה א"כ השמירה לשם תודה הו' שימור מחימוץ לשם זבח שפיר שייך למעט דא"י בו ידי מצה דבעינן שמירה מחימוץ לשם מצה לא שימור מחימוץ לשם תודה דמינו מחריב בו:

משחן לאחר אפיי'. ויש לתמוה דבפסחים דף ל"ח בעי אי אדם יוצא בחלות תודה מפני שצריכה שימור לשם תודה ופריך דהו' מצה עשירה ומשני רביעית הוא ומתחלקת לכמה חלות וקשה הא איכא רקיקין דאין נילושין בשמן רק אחר אפי' הי' נמשחין בשמן ואז אינו נעשה מצה עשירה [ועיי' בדיבור שלפ"ז]:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה