מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ח · הלכה כ
דכתיב לא יקרע. במל"מ הקשה מ"ש משאר בגדי כהונה דאסור לקרוע משום דכ' לא תעשון כן לד' ונראה דאתי לאסור אפי' גרם קריעה כגון ליתן לנכרי שיקרע אותו כדי שיכול לכבסו בפנים דלא יקרע משמע דאסור לגרום כדמוכח ביומא דף ע"ז דס"ד דקרא הכי קאמר נעבוד לי' שפה כ"ד שלא יקרע ובשאר בגדי כהונה דרק משום לא תעשון כן הו' מותר לגרום כדמוכח בשבת דף ק"כ גבי מחיקת השם דעשי' אסרה רחמנא אבל גרמא לא אסרה רחמנא וא"ש.
הנה משמע דשל נחושת קשה יותר משאר מתכות וקשה דביומא דף ס"ט מוכח דס"ל דעופרת דביקים חלקי' זה בזה ביותר וכ"כ הטבעים ועל כן הוא כבדה הרבה וראיתי בהגהות רש"ש נדה דף י"ג שהרגיש בזה וכ' דמ"מ הוא עלולה לבלוע והמופת שהוא נתכת באש מהר.
בהך דטבילת כלי מתכות מוכח מתוס' דבעינן מ' סאה דכתיב במי נדה אף דשאר כלים סגי ברביעית מים לטבילה כאן דבעינן שיהא מטומאת גוי לקדושת ישראל בעינן מ' סאה וראי' לזה מריש נדה כל הטהרות שנעשה על גבה למפרע ברה"י טמאות פירש"י כלים ותמהו הא בכלי סגי מה"ת ברביעית ולפימש"כ ניחא כגון כלי מתכות שקנו מגוי דבעינן מ"ס ע"כ שפיר קאמר דטמאות למפרע.