מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ח · הלכה ב
אחד הבגד ואחד העור הרך ואחד השק טעונין כיבוס אבל העור הקשה הרי הוא כעץ וגורר הדם מעליו. ובלח"מ הקשה דבפ' כ"ב משבת כ' רבינו גבי מנעול של עור דאסור לכבס והי' לו לחלק גם שם בין רך לקשה דבקשה ודאי מותר דליכא כיבוס כדאמר הכי וכ' בס' ח"נ דא"צ לבאר דסתמו כפירושו מדכ' גבי דין כר וכסת דאם היתה של עור נותנין עלי' מים עד שתכלה דהא ודאי כרים וכסתות רכים נינהו ומדכ' גבי הדין דמנעל של עור ש"מ דבההוא גוונא איירא ברכין ולא בקשין את"ד:
אחד וכו' אבל העור הקשה הרי הוא כעץ. ובלח"מ הקשה אמאי בהל' שבת פכ"ב גבי מנעול העור כתב רבינו סתם אסור לכבס ואמאי לא כ' לחלק בין רך לקשה ובס' ע"א תי' דהתם בזבחים דצ"ד איתא אלא אמר רבא אי קשיא הא קשיא כרים וכסתות דרכין נינהו ותנן היתה של עור נותנין עלי' מים עד שתכלה אלא אמר רבא כל כיבוס דל"ל כסכוס לא שייך כיבוס ומסיק אי ברכין כדברי הכל ואי בקשין וכאחרים וסובר רבינו כאן דבמסקנא דרבא מספקא לי' למילתא דרב אי סבירא לי' לרב כרבנן ודוקא רכין שיכשוך אין כיבוס לא אבל קשין אפי' כיבוס נמי מותר או דילמא כאחרים ס"ל ואפי' קשין שיכשוך אין כיבוס לא משו"ה כתב רבינו לגבי שבת סתם דאפי' בקשין כיבוס אסור דכל ספיקא לחומרא והא דלא פסק רבינו ג"כ הכא לחומרא לטעון כיבוס מספיקא דלא מזלזלין מספיקא כמש"כ הכ"מ לקמן בדף ט' גם יש לחלק דשבת לכ"ע מסור וכ"ע לאו דינא גמירא לחלק בין עור הקשה לעור הרך משו"ה כתב סתם אסור לכבס דיבואו לכבס בעור הרך לכך כת' סתם דהיינו לחומרא אבל לגבי דם חטאת כתב כעיקרא דדינא דלא שייך כיבוס בעור הקשה את"ד.